"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לוח אבן עם כתובת ביוונית התגלה בקיסריה

סתיו בן ה-13 מצא את הממצא בעת שחיפש פטריות אחרי הגשם • ארכיאולוג ברשות העתיקות: "הגשמים שפקדו את הארץ העלו על פני השטח ממצאים שהיו קבורים"

,עודכן
סתיו מאיר עם הכתובת ביוונית שמצא // צילום: כארם סעיד, רשות העתיקות

סתיו מאיר בן ה-13, תושב קיסריה, יצא לפני שבוע עם אביו זוהר, אחיו ובני דודיו, לחפש פטריות באזור מגוריו לאחר הגשמים. לפתע, זיהה לוח אבן מבצבץ מן האדמה. הוא מיהר לקרוא לאביו והראה לו את החפץ המסקרן, שעליו הופיעה כתובת ביוונית.

עוד בנושא:

"דמי חנוכה": התגלה מטמון מטבעות זהב

האם התגלה "שוק מחנה יהודה המקורי"?

ילד, מה אתה חופר?

"מיד זיהיתי שמדובר במשהו עתיק", מספר סתיו. "בבית הספר 'יסודי קיסריה' למדתי ארכיאולוגיה עם רשות העתיקות, כך שאני יודע לזהות עתיקות בקלות כשאני רואה אותן". סתיו הנרגש, שהבין את חשיבות הממצא מיהר לעדכן את רשות העתיקות במציאת הכתובת, וארכיאולוג הגיע לאסוף אותה לטובת מחקר.

הארכיאולוג ד"ר פטר גנדלמן, חוקר אזור קיסריה ברשות העתיקות, ציין כי: ״מדובר בכתובת קבורה – לוח שיש שעליו חקוקה כתובת ביוונית, ובראשה מופיע צלב. על הלוח, אשר ציין, ככל הנראה, את מיקום הקבר בבית הקברות ואת זהותו של הנפטר או הנפטרת, נכתב: "קבר של ... ושל אנסטסיוס, או אנסטסיה ...".

לדברי ד"ר גנדלמן: ״כבר בעת העתיקה הייתה קיסריה מוקד משיכה לאוכלוסייה חזקה. השימוש בשיש מיובא על מנת ליצור את מצבת הקבר שגילה סתיו, מעיד על מעמדו האמיד של הנקבר, ובכלל על מנהגיהם, אמונתם ועושרם של אנשי קיסריה מהתקופה הביזנטית. כתובת זו מצטרפת לאוסף גדול של כתובות קבורה, שהתגלו בעבר סביב קיסריה העתיקה".

בתקופה הביזנטית, בנו עשירי העיר קיסריה בתי אחוזה מפוארים בפרברי העיר. מבנים אלה הקנו לבעליהם איכות חיים, כך שהם נהנו מאופיו הכפרי של האזור מחד, ומהקירבה לליבה של העיר מאידך. עד היום נתגלו באזור קטעים של חמישה בתי אחוזה מפוארים שהשתרעו על שטח נרחב, שהמוכר בהם הוא מבנה 'פסיפס הציפורים', ששטחו נאמד בכדונם וחצי. רוב הרצפות בחלקי המתחם, אשר נחפר וחלקו פתוח היום לציבור, היו עשויות פסיפסים צבעוניים.

כארם סעיד, ארכיאולוג מחוז חיפה ברשות העתיקות: ״סערות הגשמים שפקדו את הארץ לאחרונה, מעלות על פני השטח ממצאים ארכיאולוגים שהיו קבורים באדמה. רשות העתיקות שמחה וגאה בסתיו על אזרחותו הטובה, ועל יישום בפועל של התוכן שהוא, וגם שני אחיו, לומדים איתנו בכיתה ובשטח. מציאת הכתובת מעשירה את הידע הארכיאולוגי ואת ההבנה של קיסריה העתיקה. אנו הענקנו לסתיו תעודת הוקרה על אזרחותו הטובה, ונגיע לכיתה שלו לשיעור מיוחד שיעסוק בכתובת שמצא.

סתיו מאיר והארכיאולוג כארם סעיד // צילום: כארם סעיד, רשות העתיקות

סעיד הוסיף כי יש לעודד לשמור על ממצאים ארכיאולוגיים שכאלה. "אנו קוראים לאזרחים להיות שותפים בשמירה על אוצרות הארץ. דווחו לנו באם נתקלו בממצאים ארכיאולוגיים שעלו על פני השטח בגשמים".

אלפי תלמידי בית ספר ברחבי הארץ לומדים ארכיאולוגיה עם רשות העתיקות, כחלק ממדיניות ההנחלה שלה, המבקשת לקרב את הציבור לעברו. תכנית הלימודים מפיחה חיים בתרבויות ובתקופות הקדומות במסגרת שיעורים בכיתה ובשטח.

השיעורים משלבים ממצאים ארכיאולוגיים, כתבי חידה, חפירות ארכיאולוגיות וסיורים. הפעילויות שוברות השגרה מחברות את הילדים והנוער בארץ אל עולם העתיקות ואל מי שחיו כאן לפניהם, ומהדקות את שרשרת הדורות. התכנית פועלת בבתי ספר מכל המגזרים ברחבי הארץ ומותאמת לאופיים של אזורי הפעילות. רשות העתיקות מזמינה בתי ספר להצטרף לתכנית הערכית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר