"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם התגלה "שוק מחנה יהודה המקורי"?

חפץ נדיר כבן 2,000 שנה שהתגלה לאחרונה בחפירות בעיר דוד מחזק את הסברה כי כיכר העיר התחתונה שימשה שוק המרכזי של ירושלים בימי בית שני

,עודכן
חלקו התחתון של החפץ שנמצא בחפירות בעיר דוד // צילום: ארי לוי, רשות העתיקות

האם התגלה השוק של ירושלים מתקופת בית שני? חפץ נדיר ששימש למדידה אחידה של נפח, כבן 2000 שנה, אשר התגלה לאחרונהבחפירות רשות העתיקות בעיר דודשבגן לאומי סובב חומות ירושלים, מחזק את הסברה שנחשפה כיכר העיר התחתונה של העיר מתקופת בית שני.

נראה כי הכיכר שימשה כמוקד של הפעילות המסחרית של העיר. החוקרים מציעים כי באזור זה היה מצוי משרדו של ה"ַאגוֹרַנוֹמוֹס" - המפקח על המידות והמשקולות של העיר ירושלים. מדובר בחלק של שולחן אבן אשר שימש לקביעת מידות נפח אחידות, שהתגלה בסמוך לרחבה מרוצפת גדולה ברחוב המדורג, אשר הוביל את עולי הרגל מבריכת השילוח אל הר הבית.

צילום: רשות העתיקות| צילום: רשות העתיקות

פרופ' רוני רייך, אשר חוקר את החפץ: ״בשבר שולחן המדידות שנתגלה בעיר דוד, נותרו שניים מהשקעים החרוטים העמוקים, כשלכל שקע נקב קטן בתחתיתו. את הנקב שבתחתיתו ניתן היה לפקוק באמצעות אצבע, למלא את השקע נוזל כלשהו, להסיר את האצבע ולרוקן את החומר אל תוך כלי אחר, ולקבוע בכך את נפחו של הכלי, על פי התקן של שולחן המדידות. בצורה זו, יכלו סוחרים לבוא ולכייל את כלי המדידה שלהם לפי תקן אחיד".

רייך הוסיף כי: ״מדובר בכלי נדיר. כלי אבן אחרים היו מאוד פופולריים בירושלים של ימי הבית השני, אבל עד כה, התגלו בחפירות רק שני כלים למדידת נפחים - האחד התגלה בשנות ה-70 של המאה הקודמת בחפירות הרובע היהודי, וכלי אחר נמצא בחפירות בשועאפט, שמצפון לירושלים".

הארכיאולוג ארי לוי, ממנהלי החפירה ברחוב המדורג מטעם רשות העתיקות: ״בחפירות הרחוב המדורג בעיר דוד התגלו גם משקולות אבן רבות מאוד, ובערכים שונים. המשקולות שנמצאו שייכות לטיפוס שהיה אופייני בעיקר לירושלים. העובדה שהיו משקולות אופייניות לעיר, מעידה על הייחודיות של הכלכלה והמסחר בירושלים של ימי בית שני, ייתכן שבהשפעת המקדש".

הארכיאולוג ארי לוי: ״שולחן תקני הנפח שמצאנו ומשקולות האבן שהתגלו בסמוך, מחזקים את ההערכה כי התקיימה במקום פעילות מסחרית ענפה, ואולי יש כאן כדי להצביע על קיומו של שוק״. פרופ' רייך הוסיף כי: ״ייתכן כי באזור זה של העיר מימי הבית השני היה מצוי משרדו של המפקח על המידות והמשקולות של העיר ירושלים- תפקיד שהיה מקובל בערים אחרות ברחבי האימפריה הרומית בעת העתיקה, ואשר מוכר בתואר היווני אַגוֹרַנוֹמוֹס".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר