"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הרגעים האייקונים של ז'אן פול גוטייה
ממדונה ועד דנה אינטרנשיונל • הילד הרע של תעשיית האופנה פורש • זמן לחגוג את היצירות שלו
צילום: קוקו // דנה אינטרנשיונל בשמלה של גוטייה

הרגעים האייקונים של ז'אן פול גוטייה

ממדונה ועד דנה אינטרנשיונל • הילד הרע של תעשיית האופנה פורש • זמן לחגוג את היצירות שלו

תמר מרקוביץ'
, עודכן

ההודעה הרשמית על פרישתו של מעצב העל ז׳אןפול גוטייההפתיעה את תעשיית האופנה. המעצב האגדי היה אחראי באופן אישי לאורך חמשת העשורים האחרונים על מתיחת גבולות המגדר ואפילו ניתן לומר, ללא שמץ של הגזמה, שהביא לידי ביטוי אופנתי את המהפכה המינית.

בסגנון נועז ואותנטי נראה שגוטייה ביטא את מה ״שראה״ - הוא העריץ נשים כשם שהעריץ גברים, הוא ביטא את המגדר שלהם למקסימום והחצין את המיניות כאובייקט כמעט.

גוטייה נודע בתור הילד הרע של עולם האופנה, וניהל חיים הומוסקסואליים מוצהרים גם בתקופות שבהן היה מאתגר ביותר לנהל חיים שכאלו. בתחומי אמנות הבמה השונים היה גוטייה אגדה של ממש והיטיב להציע פרשנות מקורית לכל צורך. הוא הלביש את אמני המוזיקה הגדולים בעולם ברגעי השיא שלהם, הוא הלביש בסרטים אשר האסתטיקה האופנתית שלהם הפכה לאייקונית, כמו האלמנט החמישי או סרטיו של אלמודבר (קיקה).
אלו רגעי השיא העיצוביים שלו:

1983, תלבושת המלח האייקונית

פסים בכחול ולבן, שרירים נפוחים ומראה מלח קלאסי, מראה שהפך לאחד המזוהים ביותר עם בית העיצוב, וכמובן זה שמעטר את הבושם המפורסם שלו. בלוק הבלתי נשכח הזה, הוא מתח מעט את גבולות האופנה הסנוביים עד אז, של פריז.
בנוף השולט בתעשייה היום זה נראה טריוויאלי, אך כשהחל לפעול, שום דבר טריוויאלי לא היה במראה פסים פשוט שצועד על מסלולי קוטור. בכך תרומתו לשינוי פני הפרט א פורטה ושילוב אופנת רחוב במסלולי האופנה העילית.

צילום: GettyImages

1985 גברים בחצאיות (סקוטיות)

בין שאר הבחירות העיצוביות השובבות, קידם גוטייה את השימוש בחצאיות, במיוחד חצאיות סקוטיות, כחלק מרכזי במלתחתם של גברים. בסתיו 2003 הוא השתתף בתצוגה מיוחדת במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק, שנקראה "לב אמיץ - גברים בחצאיות", לכך קדמו עשרות שנים, שבהן העלה גוטייה גברים בחצאיות בתצוגות שלו. הראשונה שבהן, אגב, נקראה ״ואלוהים ברא את הגבר״, התשובה הפרטית שלו לסרט המיתולוגי בכיכובה של בריז׳יט בארדו שכל כולו שיר הלל למיניותה של בארדו, האישה האידיאלית.

צילום: GettyImages

1990 חזיית החרוט של מדונה

בשנות ה-90 לבשה מדונה את התלבושת המפורסמת של חזייה בצורת חרוט, יריית פתיחה לתלבושות רבות של גוטייה לסיבובי ההופעות שלה. המופע ״בלונד אמבישן״ הולבש כולו בגוטייה, ונצבע בפמיניזם של שנות התשעים, הניאו פמיניזם. רבים נוהגים לייחס את החזייה המפורסמת כעיצוב עבור הזמרת, אך לאמיתו של דבר הקו עוצב כבר ב1983 והוצג בשבוע האופנה של אותה השנה כביטוי להאדרת האישה, לדברי המעצב.

צילום: GettyImages

1997 לילו מהאלמנט החמישי

את התלבושות לסרט העתידני עיצב גוטייה וכולן מבריקות, אבל דמותה של לילו פשוט אייקונית. בלי ליפול לקלישאות עיצב לפחות שני מראות בלתי נשכחים לדמות הבדיונית והצליח להגיד משהו חדש גם בתנאים המאתגרים של סרט מדע בדיוני.

1998 דנה אינטרנשיונל באירוויזיון

הזכיה ההיסטורית של אינטרנשיונל בתחרות המוסיקה האירופאית היא אחד מרגעי השיא של המעצב, אבל בהחלט הרגע הזכיר ביותר של המעצב בארץ. ובכל זאת מדובר בעיצוב גדול, אינטיליגנטי ששווה לדבר עליו. הן ברמה הקונספטואלית (הנוצות הצבעוניות התיאטרליות הן ביטוי יפהפה של גאווה) והן ברמה העיצובית והאופן שבו שירתה השמלה את ההופעה ומעל לכל את הלובשת אותה.

צילום: קוקו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...