"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מה בתעמולה: נשים, רבותיי, נשים!

ייצוג נשי בכנסת הוא נושא חשוב, אך טקס ספירת הראשים אחרי סגירת הרשימות מיותר • אבל עוד לא נולד השמאלני שיצביע למירי רגב בגלל צמד כרומוזום X

,עודכן
בתת ייצוג: איילת שקד (ימין), סתיו שפיר // צילום: ליאור מזרחי

תשדירי התעמולה הרשמיים אולי עדיין לא כאן, אבל מכונת שטיפת המוח של המפלגות והמועמדים כבר שוצפת. יריית הפתיחה הגיעה אלינו דקה אחרי סגירת הרשימות בדמות טקס בדיקת צמדי כרומוזום X, כלומר ספירת ראשים של נשים ברשימות.

זה קורה בכל מערכת בחירות: קמה מפלגה, פעם מימין ופעם משאל, שמתפארת בכך שהיא שיאנית האסטרוגנים, ומכאן שיש חובה נשית - אם לא כלל אנושית - להצביע דווקא לה. הפעם היתה זו איילת שקד, שמשום מה הפיצה שני ציוצים זהים בתוך דקה, ובהם פירטה את שמות הנשים שהוצבו בחזית רשימת ימינה והכריזה כי רשימתה היא "הכי נשית בכנסת".

רשימה הכי נשית בכנסת:
איילת שקד, עידית סילמן, שרה בק, שירלי פינטו, אורית סטרוק, שולי מועלם. 50 אחוז נשים.

— איילת שקד ayelet shaked (@Ayelet__Shaked)January 15, 2020

יש לומר להגנתה, שריבוי הנשים במפלגתה עומד בסתירה לסטריאוטיפ שהשמאל אוהב להדביק למפלגות ימין־דתי; אחרי הכל, רשימה כל כך נשית אינה יכולה להיות מוקד הדתה שובניסטי ומיזוגני. מעבר לכך, איפה הרשימה הזאת ואיפה מפלגת הטסטוסטרון האולטרה גבר־גבר של כחול לבן, שהקוקפיט שלה סירב לאזן את תת־הייצוג הנשי - ועוד לא הזכרנו את הבעיטות הפומביות שמקבלות נשים חזקות במפלגות השמאל, ד"ש מציפי לבניוביוש סתיו שפיר.

אבל מצד שני, חגיגות ריבוי הנשים של ימינה מעוררת תהייה נוגה על המניעים שהביאו לירידתה של איילת שקד עצמה מהמקום הראשון - למקום השלישי - בתוך פחות מחצי שנה. אולי בכל זאת קשה לחברים שם לראות אישה בתפקיד מנהיגה? ובכלל, כשהיא היתה יו"ר בפועל, האם היא היתה הדמות הדומיננטית ברשימה?

תת־הייצוג הנשי בבית הנבחריםהוא בעיה שחשוב לפעול לתיקונה, אך התרברבות במספר נשים משמאל ומימין מלמדת עד כמה ספירת הכרומוזומים משמשת לצורכי תעמולה בלבד. עוד לא נולד הימני שיצביע למרצ רק בגלל שתמר זנדברג היא אישה, ושמאלן מצוי יעדיף לשים את ידו באש מאשר לקרוא לציבור להצביע עבור מירי רגב מטעמים פמיניסטיים. אם זה הקריטריון להצבעה, למה לא לשקול את מפלגתה של לריסה טרימבובלר־עמיר, הכוללת גם 50 אחוז נשים בעשירייה הראשונה וגם אישה בראש ברשימה?

###

ועוד משהו: הבשורה המעודדת ביותר עד כה בסיבוב הנוכחי נוגעת דווקא להחלטתו המבורכת של אדם אחד שלא לנהל מסע תעמולה: יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט העליון ניל הנדל. לעומת קודמו, השופט מלצר, הנדל משתדל לנהל את התהליך באופן שקט וענייני, ודומה שהוא עושה הכל כדי שלא להתבלט.

אם ימשיך בקצב הזה, ייאלץ השופט הנדל להתמודד עם העובדה ששמו לא יופיע בכותרות העיתונים או בפתח המהדורה, ומרבית האזרחים כלל לא יידעו מי עמד בראש ועדת הבחירות המרכזית. מצד שני, אולי סוף־סוף יראה ציבור מאבדי האמון בבית המשפט העליון שאכן יש שופטים בירושלים, והם אפילו נוהגים כמי שראויים למשרתם הרמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר