הדיווחים בתקשורת הרוסית על שחרורה הקרב של נעמה יששכר מתלכדים לשורה של רמזים בנושא, שבהם היה ניתן להבחין במהלך השבועיים האחרונים. חשוב לציין כי אין ודאות שיששכר אכן תגיע לישראל כבר בשבוע הבא, בעת ביקורו של הנשיא פוטין בארץ, ואף לא ברור אם בכלל תזכה לחנינה. אולם אי אפשר להתעלם ממה שנראה, לכל הפחות, כתפנית באווירה סביב הפרשה.
ביום חמישי שעבר ישראל שחררה במפתיע שני אסירים דרוזים תושבי רמת הגולן, בעלי אזרחות סורית. אחד מהשניים היה מעורב בלינץ' בפצוע סורי ממלחמת האזרחים, שהובא לישראל על מנת לקבל טיפול רפואי, והאמבולנס שבו הוא הוסע הותקף על ידי המון זועם של מפגינים תומכי אסד ברמת הגולן.
לכאורה, אין קשר בין המחווה ההומניטרית הזו כלפי סוריה לבין עניינה של נעמה יששכר. אולם הדברים, ככל הנראה, מורכבים יותר וקשורים אחד בשני. לפני כשמונה חודשים, במרץ 2019, הושבה לישראל גופתו של זכריה באומל, מנעדרי קרב סולטן יעקוב שנקבר בסוריה. המהלך המדיני המורכב שנלווה למבצע כלל מעורבות עמוקה של הרוסים, שהפעילו את כוח ההשפעה העצום שלהם על הנשיא אסד.
השחרור של שני האסירים הדרוזים בשבוע שעבר היה ככל הנראה חלק ממהלך גדול יותר, שנועד לסייע לרוסים לחזק עוד יותר את מעמדם בסוריה, וככל הנראה קשור גם לעסקה שלכאורה התגבשה איתם בעניינה של יששכר.
או במילים אחרות, סביר להניח ששחרור שני הסורים מכוון למחווה נגדית עתידית של רוסיה ולא למחוות עבר שהמחיר עבורה שולם.
בנוסף, בשבוע שעבר שלח ראש הממשלה נתניהו מכתב לנשיא פוטין בנושא יששכר, ואף דאג לפרסם זאת. פרסום המכתב מעיד לא רק על עוצמת המאמצים שמשקיע נתניהו בנושא, אלא ככל הנראה גם על נכונותו "להמר" במוניטין שלו על שחרורה של יששכר. לכך מצטרפת השיחה הבוקר בין נתניהו ופוטין בנושא, אשר בירושלים אמרו כי הייתה "חמה ועניינית", וכי חלה התקדמות לקראת פתרון בעניינה של הצעירה הישראלית.
רבות דובר על הקשר ההדוק בין נתניהו לפוטין, שני מנהיגים שחולקים תפיסת עולם שמרנית וככל הנראה גם נהנים מכימיה טובה ביניהם. הקשר הזה, שחשיבותו לישראל חורגת בהרבה מעניינה של יששכר, מאפשר לצה"ל חופש פעולה בסוריה מול איראן וגרורותיה, ונחשב לנכס אסטרטגי מהמעלה הראשונה.
לאחר מעצרה של יששכר, פרשנים רבים וגורמים בשמאל הפוליטי מיהרו לנצל את התקרית על מנת לטעון ש"פוטין לא סופר את נתניהו", ושהדיבורים על הקשר החזק בין האישים היו לא יותר מאחיזת עיניים. לטענות הללו אין בסיס, ללא קשר לשאלה האם יששכר אכן תשוחרר בשבוע הבא או במועד קרוב אחר.
בין נתניהו לפוטין אכן קיים קשר חריג בנוף הדיפלומטי, ואף שברור כי פוטין דואג קודם כל לאינטרסים של רוסיה, הקשר הזה בהחלט עשוי לרכך את עמדתו בנושא יששכר. בנוסף, אין זה מופרך להניח שבזכות הקשר הטוב פוטין רואה את המשך שלטונו של נתניהו גם כאינטרס רוסי, ועל כן הוא מעוניין להעניק "מתנת בחירות" לראש הממשלה באמצעות שחרורה של יששכר.
פוטין ונתניהו. קשר חריג בנוף הדיפלומטי // צילום: איי.פי
עם זאת, עדיין מוקדם לחגוג. רואי השחורות עשויים לטעון כי הדיווחים האחרונים אינם אלא מסך עשן, שנועד להביא לביטול ההפגנות נגד נשיא רוסיה שתכננו תומכיה של יששכר. זהו לא תסריט סביר, אך בהחלט לא ניתן לשלול אותו.
יש לציין כי האירועים לציון 75 שנה לשחרור אושוויץ הם מחווה לפוטין, שכן הם יאפשרו לו להבליט את חלקה של ברית המועצות בהבסת הנאצים - פרק היסטורי שבמערב ממעיטים לדבר בו, בעוד שלפוטין חשוב מאוד לתקן את העוול. בעיניו, גם בכך ישראל מסייעת לו.
באמצע השבוע הבא, עם הגעתו של פוטין יחד עם עשרות מנהיגים בכירים מהעולם לטקס ביד ושם, כנראה שנהיה חכמים יותר. עד אז כל שנותר הוא להחזיק אצבעות, ולקוות שנעמה אכן בדרך הביתה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו