פריצת דרך מדעית: קבלו את הרובוטים החיים

בין צפרדע לרובוט - מדענים יצרו צורת חיים חדשה. חוקרים מאוניברסיטת ורמונט ואוניברסיטת טאפטס הרכיבו "קסנובוטים", תאי גזע של עוברי צפרדעים. על פי דיווח באתר "אנגאג'ט", הקסנובוטים הם גושים קטנים ברוחב מילימטר, שפועלים כמורובוטיםחיים ומרפאים את עצמם. הם יכולים ללכת, לשחות ולעבוד בשיתוף פעולה. ניתן גם להיעזר בהם על מנת לתכנת מחדש גידולים בתוך גוף האדם, להעביר תרופות או לגרד רובד מחוץ לעורקים.

"אלה מכונות חיות חדשות", אמר ג'ושוע בונגרד, מדען מחשבים ומומחה לרובוטיקה באוניברסיטת ורמונט שנמנה על מובילי המחקר החדש. "הם לא פועלים כמו הרובוטים המסורתיים, ולא מינים שלבעלי חייםידועים. זה אובייקט מסוג חדש: אורגניזם חי ומתוכנת".

כדי לקבוע את העיצוב הטוב ביותר לצורת החיים החדשה, חוקרים מאוניברסיטת ורמונט ניהלו אלגוריתם אבולוציוני בעזרת מחשב-על. לאחר מכן, החוקרים מאוניברסיטת טאפטס הרכיבו ובחנו את התכנון באמצעות תאי עור ולב של צפרדעים אפריקאיות מזן Xenopus laevis, ומכאן נגזר שמם של תאי הגזע הרובוטיים.

צוות המדענים יצר צורת גוף שמעולם לא נראתה בטבע. התאים פועלים יחד ומאפשרים לרובוטים לנוע בכוחות עצמם בסביבות מימיות. הם אפילו שיתפו פעולה באופן ספונטני כדי להסתובב במעגלים ולדחוף כדוריות למיקום מרכזי.

לדברי החוקרים, שלא כמו רובוטים המיוצרים מפלדה או פלסטיק, יתרונם של הקסנובוטים הוא בכך שהם יתפרקו לאחר השימוש. כאשר הם חתוכים, ביכולתם להתחדש ולתפור את עצמם יחד, פעולה שרובוטים בודדים מסוגלים לעשות. בנוסף, ניתן יהיה להשתמש בהם למטרות רפואיות, בניקוי פסולת רדיואקטיבית או מיקרו-פלסטיקה.

החוקרים אומרים כי העבודה נועדה להשיג יותר מסתם יצירת רובוטים דמויי דיונון. "המטרה היא להבין את תוכנת החיים", אמר לעיתון הגארדיאן מייקל לוין, מנהל מרכז גילוי אלן באוניברסיטת טאפטס. "אם אתה חושב על מומים מולדים, סרטן או מחלות הקשורות לגיל - ניתן היה לפתור את כל הדברים האלה אם היינו יודעים לייצר מבנים ביולוגיים כדי לקבל שליטה סופית על צמיחה וצורה".

הקסנובוטים טעונים מראש עם מקור מזון משלהם, שאמור להסתיים לאחר כשבוע, אלא אם כן הם נמצאים בסביבה עשירה בתזונה. עם זאת, לפחות בשלב זה, הגושים הקטנים הללו אינם יכולים להתרבות או להתפתח.

"יש שאלות אתיות מעניינות לגבי מצבם המוסרי של הקסנובוטים", אמר תומאס דגלאס, עמית מחקר בכיר במרכז לאתיקה מעשית באוקספורד אויירו. "באיזו נקודה הם כבר נחשבים ליצורים בעלי אינטרסים שצריך להגן עליהם? אני חושב שהם היו מקבלים משמעות מוסרית רק אם הם היו כוללים רקמות עצביות המאפשרות חיים נפשיים כלשהם, כמו היכולת לחוות כאב.
"אבל ישנם אנשים יותר ליברליים ביחס למעמד המוסרי של היצורים הללו. הם חושבים שלכל היצורים החיים יש תכונות שצריך לתת להן שיקול מוסרי כלשהו. עבור אנשים אלה, עלולות להתעורר תהיות קשות סביב השאלה האם יש לסווג את הקסנובוטים כיצורים חיים או כמכונות".