חיים באר זיהם את השיח הציבורי

הסופר חיים באר עטה על עצמו אדרת "נוצות" (שם של אחד מספריו) והצטרף לשורה עלובה של "כוכבי תרבות", שמצליחים פעם אחר פעם לזהם את השיח הישראלי, לשסות, לפגוע, להעליב ולהשפיל.

מי שמכנה את בני הציונות הדתית "סרטן", מבטא את נמיכות קומתו שלו. היו ימים שבישראל היו סופרים, אמנים, מחזאים, שידעו לבקר את תחלואי החברה ביצירה שלהם. כל שנותר מהם היא קבוצה דלה שמנבלת את פיה, וכל מי שלא חושב כמותה הם: מנשקי קמעות, עדר בהמות, בבונים, וצ'חצ'חים. בנוסף, לדבריהם, חיילים שחזרו משירות ביהודה ושומרון הפכו חיות אדם. לדעת חיים באר, אף נגיע ליום שבו בישראל "יהרגו הומואים".

לאחרונה קראתי את ספרו של חיים באר "זיכרונותיה של תולעת ספרים". לאור דבריו על בני הציונות הדתית אני חש שהתולעת כרסמה את הספר ולא הותירה ממנו דבר, מלבד דפים מחוררים אכולי שטנה ובאשה.

כאשר הגעתי לטירונות השריון, הייתי באוהל עם תשעה בני קיבוצים. עוד לפני שידעו את שמי שאלו אותי אם אני נודניק או פרזיט. בסיום קורס קציני שריון היינו שני דתיים. כשבני סיים קורס קציני שריון, יותר ממחצית הבוגרים היו בוגרי החינוך הציוני דתי, כמו גם בקרב מסיימי בה"ד 1 במסלול חי"ר. היו זמנים שטייס דתי היה מחזה נדיר, כיום יש בכירים מאוד בחיל האוויר שלראשם כיפה סרוגה. חיים באר יכול לישון בשקט, בין היתר, משום שרבים מאוד מבני הציונות הדתית משרתים ביחידות קרביות מול צר ואויב.

מתיישבי הציונות קבעו למעשה את גבולות מדינת ישראל. ממש כמו בני הקיבוצים והמושבים של פעם. אלה שהגשימו את אידיאל ההתיישבות היו מושא הערצה, המתיישבים שלאחר מלחמת ששת הימים, שיצאו לגאול את אדמת המולדת ההיסטורית, הפכו להיות "סרטן" המתפשט בכל ארץ ישראל. בזכותם גבעות טרשים הפכו ליישובים פורחים, חזון הנביאים מתגשם עין בעין. חיים באר וחבריו הסופרים יכולים להמריא מנתב"ג לכנסים שלהם, רק משום שגב ההר מיושב ביהודים.

חולי האנטישמיות היה ההכללה. כל היהודים אותו דבר, מלווים בריבית ומוצצי דם. חיים באר חטא בחטא ההכללה. אפשר לבקר התנהלות ואמירות של דוברים מהציונות הדתית, אבל ההכללה נוראה ומסוכנת. העובדה שחיים באר מספר שהוא הולך לבית כנסת רק מצביעה על קטנות רוחו, שהרי לשון הרע על ציבור שלם בלתי נסלחת. גם יום כיפור לא מכפר על עבריינות מסוג זה.

סביר מאוד שנקרא בקרוב את ההסברים של חיים באר, שדבריו לא הובנו והוצאו מהקשרם. בני בינה לא אמורים להגיד דברים שאחר כך צריכים להתנצל ולהסביר אותם. יש לקוות שתקשורת השמאל שלא מוחלת לרבנים על דברים שאמרו שלא לפי רוחם, תנהג בהתאם גם בחיים באר יקירם משכבר.

הצעתי לחיים באר: של נעליך מעל רגליך ותתנצל. אז נדע שאתה חכם יותר היום ממה שהיית שלשום.