רה"מ נגד האוצר; נדחתה ההכרעה בנושא הגירעון

ראש הממשלה בנימין נתניהו חולק עלתחזיות הגירעון של משרד האוצר, ובשל אילוצי זמנים - המשך הדיון, ההחלטות בעניין הגירעון והשלכותיו על התקציב נדחו לשבוע הבא.

כפי שפורסם ב"ישראל היום", לפי ההערכות והתחזיות של משרד האוצר, בשל הגירעון הגואה והחריגה מיעד ההוצאה הפיסקלית, הממשלה תידרש לקיצוצים, לגזירות ולהעלאות מסים בהיקף של 40-30 מיליארד שקלים בכל אחת מהשנים 2020 עד 2023. לפי הערכות משרד האוצר, ללא צעדי התכנסות, גזירות, קיצוצים, העלאות מסים וביטול פטורים - הגירעון בתקציב המדינה יטפס לרמה של 4% תוצר ואפילו לרמה של 4.5% תוצר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה את הערכות משרד האוצר, וטען בדיון המקדמי שהיה בישיבה השבועית של הממשלה, כי הגירעון בשנת 2021 צפוי לנוע בין 3% ל־3.3% בלבד מהתוצר. בדיון נתניהו ציין את ההישג הבולט ביותר - הירידה ביחס חוב־תוצר מקרוב ל־100% תוצר בשנת 2003, ערב כניסתו לתפקיד שר האוצר, לפחות מ־60% תוצר כיום - ירידה של יותר מ־500 מיליארד שקלים במונחי 2019, בתוך 16 שנים. נתניהו ציין כי בעוד שבשנת 2003 ישראל שילמה ריבית על החוב הלאומי בשיעור של 12.5% לשנה, כיום תשלומי הריבית ירדו לכ־1% בלבד. הדיון בסוגיה הופסק באיבו בשל אילוצי לוח זמנים, ונקבע כי יימשך בשבוע הבא.

בדיון שהתקיים במהלך ישיבת הממשלה השתתפו ראשי משרד האוצר: המנכ"ל שי באב"ד, הממונה על התקציבים שאול מרידור והכלכלנית הראשית שירה גרינברג, סגני הממונה על התקציבים, שלהם היסטוריה של סכסוכים עם מנכ"ל האוצר ורכזי תחומים. רפרנטים לא השתתפו בדיון.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, השתתף בישיבה שעסקה בהערכות ובתחזיות האוצר לשנת 2020 ולשלוש השנים שלאחריה, עד 2023.

הנגיד תמך בעמדות המשרד ובצורך בצעדי התכנסות, ואף התריע כי ללא צעדים כאלה, הגירעון המבני בתקציב המדינה יטפס לרמה של 4.5 אחוזי תוצר.

לא נמסר על השתתפותו בדיון של החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, שהשלים ביום רביעי שעבר גיוס הון מוצלח בהיקף של 3 מיליארד דולרים, בריבית הנמוכה ביותר שישראל גייסה אי פעם, תוך ניצול שערו הנמוך של הדולר בשווקים הבינלאומיים.