בנק ישראל: היחלשות הדולר - גם בגלל פעילות של ספקולנטים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, רומז כי פעילות ספקולטיבית תרמה להיחלשות הדולר. לדבריו, "על סמך נתונים פרטניים שבנק ישראל אוסף, ניתן ללמוד שחלק מהייסוף היה תוצאה של גורמים פיננסיים קצרי טווח, שהיו עלולים לפגוע בפעילות הכלכלית ובחזרת האינפלציה אל תוך היעד".

הנגיד הדגיש עוד בדבריו כי "בנק ישראל ערוך למנוע ייסוף חריג של השקל באמצעות רכישת מטבע חוץ ככל שיידרש, ובפרט ככל שנעריך שהייסוף יהיה תוצאה של גורמים בעלי אופי פיננסי. החלטות לגבי היקף ההתערבות מתקבלות אך ורק בהתאם להערכות על אודות התפתחות שער החליפין והשפעתו על המשתנים המקרו־כלכליים".

התחזקות חריגה

פרופ' ירון נמנע מלהשיב לשאלת כתבת "בלומברג", עד מתי בנק ישראל ימשיך לרכוש דולרים ואם יש תקרה לרמת יתרות מטבע החוץ. לדבריו, מאזהחלטת הריביתבסוף חודש נובמבר, בנק ישראל פעל בשוק מטבע החוץ בהיקפים משמעותיים יחסית.

במהלך 2019 התחזקות השקל היתה חריגה ביחס למטבעות אחרים. בחודש דצמבר בנק ישראל רכש 2.27 מיליארד דולרים, בהמשך לרכישות בהיקפים נרחבים גם בחודשיים הקודמים. למרות רכישות הדולרים האחרונות, הדולר נחלש לרמה הנמוכה של 3.466 שקלים והשלים ירידה בשיעור של 1% בשלושת החודשים האחרונים, וירידה כוללת בשיעור של 8% במהלך 2019.

גם היורו נפל לאחר החלטת הריבית חזרה מטה לרמה של 3.847 שקלים, והשלים ירידה של 0.5% מתחילת ינואר, בהמשך לירידה בשיעור של 10% במהלך 2019.