"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
עיכוב מינויי השרים: עוד התעסקות מיותרת של בג"ץ
יש תחושת סחרחורת - בג"ץ פסק שרה"מ לא יכול להחזיק בעוד 3 משרדים - אבל כעת גם נאסר עליו למנות שרים למשרדים שנשארו מיותמים • אין צורך להתעמק בסוגיות המשפטיות, זו לא שאלה חוקתית או משפטית אלא שאלה ציבורית פוליטית • כך גם לגבי סוגיית ועדת הכנסת • פרשנות
נשיא העליון השופטת אסתר חיות והרכב שופטים // צילום: נועם ריבקין פנטון

עיכוב מינויי השרים: עוד התעסקות מיותרת של בג"ץ

יש תחושת סחרחורת - בג"ץ פסק שרה"מ לא יכול להחזיק בעוד 3 משרדים - אבל כעת גם נאסר עליו למנות שרים למשרדים שנשארו מיותמים • אין צורך להתעמק בסוגיות המשפטיות, זו לא שאלה חוקתית או משפטית אלא שאלה ציבורית פוליטית • כך גם לגבי סוגיית ועדת הכנסת • פרשנות

אמנון לורד
, עודכן

קשה כבר לעקוב אם נשארו עוד עורכי דין או ארגוני מינהל תקין ושלום בין האומות שטרם הגישו את העתירה שלהם לבג"ץ בנוגע לממשלה או לראש הממשלה או לקיומו של איזה צריף רעוע במטר מרובע בלתי חוקי. כל יום מביא עימו המתנה דרוכה, שלא לומר מורטת עצבים, להחלטתו או שמא הכרעתו של איזה יועץ משפטי. כל אחד רוצה להיות שופט עליון, פוסק עליון או סתם יועץ משפטי של הכנסת. חכו לאיל ינון, עד מספר 290 ומשהו. יש לו הכרעה בקנה, ליום ראשון.

לטורים נוספים של אמנון לורד לחצו כאן

סגנית השר ציפי חוטובלי. תתמנה לשרת התפוצות? // צילום: גדעון מרקוביץ'

במקרה של פסילת מינויים של שלושה שרים במשרדים משניים בחשיבותם, הנזק הוא בעיקר ההתעסקות המיותרת של שופטי ביהמ"ש העליון בכל נושא. הפעם יש תחושה של סחרחורת, לא מפני שעם ישראל בקושי שרד 71 שנים בלי ביטן, חוטובלי ואיציק כהן כשרים בממשלה; אלא שאותו בג"ץ, שמנהל את חיי האומה, פסק שראש הממשלה לא יכול להמשיך להחזיק בעוד שלושה משרדי ממשלה, ואם הבנו נכון זה בגלל מצבו המשפטי. אבל עכשיו, כדי להשלים את הטררם המשפטי, נאסר עליו למנות שרים למשרדים שנשארו מיותמים ללא סמכות ממשלתית.

ח"כ דוד ביטן. ויתר בסוף על המינוי לשר החקלאות // צילום: אורן בן חקון

אין צורך להתעמק בסוגיות המשפטיות; זו לא שאלה חוקתית או משפטית, אלא שאלה ציבורית פוליטית. כך גם לגבי סוגיית ועדת הכנסת. יו"ר הכנסת אדלשטיין כבר מזמן היה צריך לנפנף את איל ינון, ולהודיע שרק הכנסת ומוסדותיה יחליטו בנושאים הקשורים לעבודת הכנסת והיועץ המשפטי פשוט צריך לחזור לגודלו הטבעי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...