"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סקר "ישראל היום" ו"מאגר מוחות": גם איחודים לא משנים את מפת הגושים

בדרך לבחירות רביעיות? גם בימין וגם בשמאל מפלגות נושקות לאחוז החסימה, וחבירות עשויות להיות חבל הצלה עבורן • הצעת עמיר פרץ לאיחוד כולל בגוש השמאל מחלישה דווקא את המחנה שלו • וגם: עמדת הציבור בסוגיית החסינות • התוצאות המלאות

,עודכן
בנימין נתניהו (מימין) ובני גנץ // צילומים: אורן בן חקון // בנימין נתניהו (מימין) ובני גנץ // צילומים: אורן בן חקון

חמישה ימים לפניסגירת רשימות המועמדים, נראה כי איחודים - בימין או בשמאל - אינם משנים באופן משמעותי את מפת הגושים. ועדיין, לנוכח העובדה שבשני המחנות קיימות מפלגות שעשויות לצנוח מתחת לאחוז החסימה - נראה כי מהלכי אחדות עשויים להיות פעולות הצלה מבחינת שני הגושים.

מסקר "ישראל היום" שנערך באמצעות "מאגר מוחות" בהנהלת פרופ' יצחק כץ, בקרב 508 נשאלים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, עולה כי לו הבחירות היו נערכות היום - היתה כחול לבן שומרת על מעמדה כמפלגה הגדולה בכנסת ומקבלת 34 מנדטים. אחריה ניצבת הליכוד עם 30.

הבית היהודי בצירוף עוצמה יהודית - עוברת הפעם את אחוז החסימה, אבל עדיין קרוב אליו, עם 5 מנדטים. הימין החדש, בראשות נפתלי בנט, נמצאת בסכנה גדולה עוד יותר ומשיגה 4 מנדטים בלבד. נתונים אלה מסבירים מדועהאיחוד בין מפלגות הציונות הדתיתנראה קרוב מתמיד, וכנראה ייחתם השבוע לקראת מועד סגירת רשימות המועמדים בוועדת הבחירות המרכזית.

יהדות התורה מקבלת בסקר 8 מנדטים וש"ס 7. משמאל נמצאות שתי המפלגות, העבודה והמחנה הדמוקרטי, קרוב לאחוז החסימה עם 5 מנדטים לכל אחת. המפלגה הירוקה, בראשות סתיו שפיר, לא עוברת את אחוז החסימה ומקבלת 0.2% בלבד. ישראל ביתנו מקבלת 7 מנדטים, והרשימה הערבית המשותפת עם 15 מנדטים. מפלגת האיחוד הלאומי, בראשות השר בצלאל סמוטריץ', לא עוברת אף היא את אחוז החסימה ומקבלת אחוז תמיכה אחד בלבד.

צילום: אורן בן חקון

צילום: אורן בן חקון

צילום: אורן בן חקון

צילום: אורן בן חקון

הסקר בחן אפשרות של איחוד מלא בימין, כלומר רשימה אחת הכוללת את הבית היהודי, האיחוד הלאומי, הימין החדש ועוצמה יהודית. מהסקר עולה כי במקרה כזה תרד הליכוד ל־29 מנדטים - בעוד המפלגה המאוחדת תקבל 11 מנדטים.

לעומת זאת, אם האיחוד בימין יהיה חלקי - כלומר, בנט והימין החדש במפלגה נפרדת ואילו הרב רפי פרץ, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר ברשימה נפרדת - הימין החדש יזכה ב־5 מנדטים, ואילו המפלגה שנוטה לכיוון החרד"לי, תקבל, על פי הסקר, 8 מנדטים.

הסקר גם בדק תרחיש של איחוד בשמאל, כאשר העבודה־גשר תתמודד במשותף עם מרצ. מהסקר עולה כי מפלגה מאוחדת כזאת תגיע ל־11 מנדטים.

צילום: אורן בן חקון

צילום: אורן בן חקון

צילום: אורן בן חקון

ומה יקרה אםהצעתו של יו"ר העבודה־גשר עמיר פרץתתממש, וכחול לבן תתאחד עם מפלגת העבודה ומרצ לריצה משותפת? מהסקר עולה כי רשימה כזאת תקבל 39 מנדטים. אך בשורה התחתונה: אין שינוי משמעותי במפת הגושים ומצב חוסר ההכרעה נמשך למעשה בכל התרחישים.

בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה זוכה נתניהו ליתרון: בקרב בעלי הדעה, 54% סבורים שהוא הראוי ביותר, ואילו 46% סבורים כי גנץ מתאים יותר.

עוד עולה מהסקר כי 65% מכלל הציבור מתנגדים לבקשת החסינות של נתניהו, לעומת 35% התומכים במהלך. עם זאת, לגבי השאלה איזו כנסת אמורה לדון בבקשת החסינות, הנוכחית או הבאה, הציבור חצוי: 38% אמרו שהכנסת הנוכחית צריכה לדון בעניין, 37% אמרו שהכנסת הבאה ו־25% השיבו כי הם אינם יודעים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר