הריבית נותרה על כנה - אך תגובש תוכנית קיצוצים

בנק ישראל הותיר בהחלטתו אתמול את הריבית הבין־בנקאית בגובה 0.25%. מדובר בהחלטתו התשיעית של הנגיד, פרופ' אמיר ירון, להשאיר את הריבית ללא שינוי מאז נכנס לתפקידו. לפי חלק מההערכות, הבנק היה צפוי להוריד את הריבית ב־0.15%, אך מנגד הצמיחה ברבעון השלישי הפתיעה בעלייה לקצב של 4% ובשיעור 3.3% לכל השנה שעברה - כפול מהמקובל במדינות המפותחות. גם הבחירות החוזרות והגירעון התופח היו חלק מהשיקולים שהותירו את הריבית על כנה.

בתוך כך, האוצר קיים אתמול תדרוך כתבים טלפוני בשל מזג האוויר, שממנו עלה כי בתקציב שנת 2020, גם אם לא תקום ממשלה לאחר הבחירות, יתבצע קיצוץ עמוק של 20 מיליארד שקלים. אם תקום ממשלה שישה חודשים לאחר הבחירות, היא תקבל את ההגה אחרי קיצוץ של 17 מיליארד שקלים במשרדי הממשלה. ללא קיצוץ, הגירעון בפועל בתקציב המדינה בכל אחת מהשנים 2020 עד 2023 (כולל) יהיה בין 4% ל־4.5% תוצר, חריגה מיעד גירעון מותר לפי חוקי התקציב העומד על 2.5% בלבד מהתוצר. כך שכל ממשלה שתקום תצטרך לקצץ בין 17 מיליארד שקלים ל־20 מיליארד שקלים, ובשנים 2021-2023 עוד 99 מיליארד שקלים: בשנת 2021 יידרש קיצוץ של 30 מיליארד שקלים, ב־2022 - 32 מיליארד שקלים וב־2023 - 37 מיליארד שקלים.

ראשי האוצר יציגו בישיבת הממשלה הקרובה ביום ראשון את ההערכות ואת התחזיות לפי תרחישים שונים, עם המעבר ב־01.01.2020 לתקציב המשכי על בסיס תקציב 2019.

החשב הכללי, רוני חזקיהו, שנמצא במסע לגיוס הון בינלאומי בהיקף 3 מיליארד דולר, שהושלם בהצלחה בליל יום רביעי, לא השתתף אתמול בתדרוך הטלפוני של ראשי האוצר לעיתונאים. בתדרוך נמסר, בין היתר, כי תחזית הצמיחה שעליה התבסס תקציב 2020 היא 4% - נתון שנראה כעת לגמרי בלתי ריאלי.