"יש דו"חות שהמבקר הקודם לא פרסם, והיה ראוי שישוחררו"

מאז כניסתו לתפקיד - אל"מ (מיל') ישי וקנין, המנכ"ל החדש של משרד מבקר המדינה, נמצא מתחת לפני השטח. אך מדובר, ללא ספק, בדמות המשמעותית ביותר במשרד המבקר לאחר המבקר עצמו - מתניהו. הוא איש הביצוע. הרמטכ"ל אם תרצו, וזהו הראיון הראשון שהוא מעניק מאז כניסתו לתפקיד. 

וקנין (50) מתגורר במודיעין, נשוי לאיריס ואב לשלוש בנות. בין 2012 ל־2015 הוא היה מפקד בית הספר למִפְקדות, וב־2016 מונה להיות מפקדה הראשון של יחידת המבקר הפנימי של צה"ל וסגן מבקר צה"ל. את התפקיד הזה ביצע עד 2017, אז השתחרר מהצבא ומונה למבקר פנים במערכת הביטחון עד 2018. 

הוא שירת בצה"ל 30 שנים, רובן בתפקידי לחימה ושטח, כשאת דרכו החל בחטיבת גולני. כאיש צבא ומערכת הביטחון הוא לא מורגל באור הזרקורים וממעט לדבר. אך הביקורת שהוטחה במבקר המדינה החדש מבחוץ ומבפנים שכנעה אותו לפתוח במעט את חומות המשרד.

"בשל הפעולות שאנו נוקטים, בתקופה האחרונה יש אמירות כלפי משרד המבקר שמצטיירות כלפי חוץ לא טוב", הוא מסביר. "יש מסרים על ירידה באיכות הביקורות, במהותה, בחדות הביקורת, וחשוב להעמיד דברים על דיוקם גם כלפי חוץ וגם מבחינה פנים־ארגונית".

ביום שלישי האחרון הגיש המבקר למשרד ראש הממשלה 25 דו"חות, דבר אשר וקנין מגדיר כ"יום חג". אלא שנשיא המדינה, ראובן ריבלין, בחר לעקוץ את המבקר דווקא ביום זה כשאמר ש"ביקורת המדינה חייבת להיות רשות עצמאית, כמו שהיה עד לפני כמה חודשים". 

"אני מכבד גם את נשיא המדינה אך עד לרגע זה אף אחד לא ראה איך נראה דו"ח ביקורת של המבקר החדש. המבקר אמר כמה פעמים, תשפטו אותי לפי הדו"חות", עונה וקנין.

אז למה הנשיא בחר לומר מה שאמר? 

"ללא קשר להתייחסות של מכובד כזה או אחר, אני מציע לכולנו להיעזר בסבלנות לפרסום הדו"חות. טרם פורסם ולו דו"ח אחד לציבור. אני בטוח שלאחר הפרסום ניווכח כולם שמדובר בדו"חות אפקטיביים מאוד, אשר מצביעים על ליקויים משמעותיים מאוד שיטייבו את הגופים המבוקרים לתועלת הציבור". 

"ביקורת היא לא רק מספרים"

אלא שהביקורת על המבקר החדש לא מסתכמת בנשיא אלא מתחילה עמוק פנימה, מהמשרד. עובדים מסורים טוענים שהמבקר מטייח דו"חות ומסתיר מידע חשוב מהציבור על כשלי השלטון. כך, למשל, בדו"ח התקציב נטען שהעלים נתונים עקב לחץ פוליטי, שבפעם הראשונה בהיסטוריה המבקר לקח דו"חות חתומים שהצוותים עבדו עליהם שנה וחצי, עיכב אותם והסיר מהם פרקים שלמים, במיוחד כאלו שלא החמיאו לשלטון, וחשף חלק מהמבוקרים לביקורת בטרם פרסומה.

"האור במשרד שלו לא נכבה לפני עשר בלילה". אנגלמן // צילום: אורן בן חקון

על כך אומר וקנין: "אנשים התרגלו שנים רבות לעבוד בצורה מסוימת. הייתי שמח שלא היינו במקום שבו דיונים פנימיים שלנו וטיוטות ימצאו את דרכם החוצה. זו עבירה על החוק. אך העובדים ככלל שומרים על כבוד המשרד. אני לא יודע לומר אם אין שניים או שלושה שהדליפו אמירות כאלה ואחרות, אבל לבוא באצבע מאשימה ולהגיד שדברים יצאו מתוך המשרד זה לא נכון. יש חילוקי דעות וזה בסדר גמור. משום שהמבקר צבוע בצבע מסוים לוקחים את הדברים לקיצוניות. כל דו"ח שיתפרסם מרגע שנכנס למשרד צריך לעבור בחינה, היות שהמבקר לא מוכן לשמש חותמת גומי. המבקר מעוניין לעמוד מאחורי כל דו"ח שיוצא תחת ידיו". 

וקנין מסביר כי בחלק מהדו"חות, המבקר שלח את הצוותים חזרה לעבודה על מנת לבסס יותר את מסקנותיהם, ולקבל נתונים נוספים. "הרוב קיבל את הדברים, אך היו גם מחלוקות עם עובדים שאני מכבד מאוד. יש פה משרד רציני. אנשים עושים פה עבודת קודש. התגלעו ויכוחים מקצועיים כי ביקורת צריכה להישען על תשתית נורמטיבית". 

באיזה פן היתה המחלוקת?

"המחלוקת היתה באיזה צבע צובעים את הליקויים. עד כמה אפשר להסיק מתוך מה שראינו מסקנה גורפת, עד כמה המעמד שלהם בתוקף. המבקר הציג את תפיסת עולמו. וחלק מכך זה שינוי מהותי של דו"חות הביקורת. אם בדקתי נניח 100 פעולות במשרד ממשלתי, ומצאתי ליקויים ב־30 מתוכן, לצד הביקורת נכון גם לומר ש־70 המקרים האחרים היו תקינים. ואם מתוך 100 פעולות בדקתי רק עשר, צריך לבדוק אם הבדיקה עמדה במבחן סטטיסטי כדי להסיק על השאר. אלו דברים מהותיים". 

אז במשך שנים לא נעשו הדברים כך?

"ביקורת היא לא רק מספרים. יש מסקנות הנתונות לפרשנות, ולכן מסקנות המבקר הן סובייקטיביות. הביקורת האובייקטיבית היא מה מצאת, אבל הביקורת מאפשרת לך גם להמליץ". 

מה באשר לסגירת האגף לתפקידים מיוחדים שעסק בפרשות השחיתות?

"אני לא מכיר אגף כזה אצלנו. יש אגף לתפקידים מיוחדים, לא לחשיפת שחיתויות. אני יכול לרדת איתך קומה ולהראות לך שיש 13 עובדים חיים ונושמים באגף, ושהוטלו עליהם כמה מטלות. אנו עושים בחינה האם נכון שיהיה לנו גוף שמתעסק בביקורות מיוחדות. המבקר רוצה לשים דגש רב יותר בתחום הפיננסי והסייבר. זה שינוי של היכן אתה שם את הדגש בביקורת". 

האם גנזתם דו"חות?

"לא גנזנו שום דו"חות, נהפוך הוא. יש דו"חות שהיה ראוי שיפורסמו על ידי מבקר המדינה הקודם והם לא שוחררו. המבקר הנוכחי ביקש לעשות השלמות. הדבר עמד לפתחו של בג"ץ, שקיבל חד־משמעית את העמדה של המבקר. במובנים רבים, הדו"חות מעמיקים יותר". 

כפי שפורסם ב"ישראל היום", המנכ"ל הקודם אלי מרזל פרץ את מסגרות השכר המקובלות - כשהעניק תוספת שכר לאנשי הביקורת גם למשרות אמון והקביל את שכרו לשופט. מדברי המנכ"ל וקנין, לא מדובר באירוע בודד אלא נורמה חדשה שממשיכה גם לקדנציה זו: "ככל שאני מבין הדבר נעשה כדין ובהתאם להמלצה של ועדה בלתי תלויה בראשות שופט".

מדוע מאשימים את המבקר באג'נדה פוליטית?

"אני חושב שאלו אמירות לא ראויות ולא מבוססות. אני יכול להעיד ברמה האישית כי עברתי על הדו"חות, אם משהו שונה או נמחק זה משום עמדה מקצועית בלבד. אני לא יודע מה העמדה הפוליטית שלו. מה זה משנה מה הוא חושב? המבקר הגיע לפה כשליח ציבור, מקדיש ממרצו וזמנו. האור במשרד שלו לא נכבה לפני עשר בלילה. מה, המבקר רוצה להגיע כדי להרוס את המוסד הזה? משעמם לו בחיים? הוא בא עם אג'נדה מקצועית ומממש אותה".

לאחרונה הפרקליטות ביקשה מכם חומרים בעניין הממד החמישי. האם קיימים היבטים פליליים בהתנהלות שלהם?

"עשינו ביקורת שעסקה במכרזים מסוימים, ואחד מהם היה קשור לממד החמישי. במהלך הביקורת לא התגלה שום דבר שקשור להיבט פלילי. היועמ"ש פנה אלינו וביקש להמציא חלק מהמסמכים מתוך הביקורת. חשוב לנו לשמור שהמסמכים של הגוף המבוקר ישמשו אותנו רק לביקורת. חומר הביקורת לא משמש כראיה על מנת שישתפו איתנו פעולה. בסוף העברנו את המסמכים ליועמ"ש, וברגע הזה נשלם החלק שלנו".

האם לא הגיוני לחשוב כי אנשי ועדת ההיתרים של המשרד מצאו את דרכם החוצה, משום הרצון לאשר לראש הממשלה מימון חיצוני לענייניו המשפטיים?

"חברי ועדת ההיתרים הקודמת השלימו קדנציה של שנתיים וסיימו את תפקידם. חברי ועדת ההיתרים אשר מונו על ידי מבקר המדינה אנגלמן הם אנשים מנוסים בעלי רזומה עשיר, שופטות בדימוס, מנכ"לים מוערכים במשק ומובילים חברתיים מהפריפריה וקבוצות שונות בחברה.

"הוועדה תפעל ללא משוא פנים ולמען המינהל התקין בישראל, והיא אינה כפופה בהחלטותיה אלא למרות הדין. אין לי אלא להצר על כך שיש כאלו המנסים להטיל דופי בחברי ועדת ההיתרים, ביושרם, בהגינותם ובניסיונם המקצועי, וזאת טרם התקיים דיון אחד בוועדה".

"נבדוק אם הליקויים תוקנו"

המנכ"ל וקנין חושף כי המשרד קידם תוכנית ביקורת חדשה בשם "360 מעלות" המתמקדת ביעדים לאומיים, ובחינת הצעדים שאותם ביצעה הממשלה כדי לעמוד ביעדים אלו. לדבריו של וקנין, תחומים המוגדרים כיעדים לאומיים ייבדקו במקביל בצורה רוחבית, בדו"חות שונים ועל ידי חטיבות ביקורת שונות במטרה לקבל את תמונת הביקורת השלמה ככל הניתן. 

כך, לדוגמה, סוגיית שוק הדיור היא אחד היעדים הלאומיים הראשונים שייבחנו במתכונת הביקורת החדשה. הנושא ייבחן בצורה מקיפה, "360 מעלות", בהיבט התשתיתי, התכנוני, הפיננסי ובהיבט הרגולטורי - אשר יאפשר איתור ליקויים וחסמים משמעותיים, ומתן המלצות ביקורת להתייעלות והשגת היעד הלאומי.

אם עד עכשיו דו"חות המבקר היו מתפרסמים ובדרך כלל מעלים אבק, כעת, ראו הוזהרתם, המבקר מתכוון לחזור ולבדוק אם הליקויים תוקנו. "אחרי שמצאנו ליקוי נשוב ונבדוק אם הוא תוקן", מבהיר וקנין. "הסלוגן שלנו ביחידת ביקורות פנימית של צה"ל שעליה פיקדתי היה 'ביקורת בונה עוצמה'. הביקורת היתה אפקטיבית כי היא הניעה לפעולה".

"המבקר לא חייב להיות שופט"

במה, לדעתך, תפיסת עולמו של המבקר הנוכחי שונה מקודמיו?

"המבקר הנוכחי לא מבצע שינוי קוסמטי אלא שינוי עמוק שנובע מתפיסת עולמו של כיצד צריכה להיראות הביקורת, וזו תפיסה עולמית שרווחת כיום. זה בא לידי ביטוי במינון הביקורת והתמהיל שלה. אין ספק שנמשיך לעסוק במינהל תקין וטוהר מידות, אבל בתמהיל הוא רוצה לתת דגש על תחום הביצועים, מערכות מידע, סייבר, פיננסיות והתייעלות. זה אומר שהתמהיל המשרדי השתנה וישתנה גם בהמשך.

"המטרה הראשונה שהביקורת תניע את המבוקר לשיפור הביצועים. ביקורת צריכה להגביר את נשיאת האחריות של המבוקר. אם הביקורת נושאת שמות אישיים ומדברים לגופו של אדם ולא של עניין, אנשים יהיו עסוקים בלהתגונן במקום ללמוד את הדו"ח. זה ההבדל בין ראייה משפטית לבין ביקורת שבאה לשפר את הגוף לפעולה. אלה שתי השקפות אחרות".

אז לא חשוב שמבקר המדינה יהיה שופט?

"לא. אני לא חושב שאדם שאינו שופט לא ראוי שיהיה מבקר המדינה. הדבר הכי חשוב הוא שיידע לעשות ביקורת, אבל צריך להבין מה זו ראייה משפטית ומה זו ביקורת. יש לי המון ניסיון בביקורת, גם בצה"ל וגם במערכת הביטחון. שאלה ראשונה שהייתי שואל את אנשיי שהיו יוצאים לביקורת - מה תרומת הביקורת? האם בעקבות הביקורת אני מצליח להניע לפעולה ולגרום לשיפור?"

ביקורת חיובית חשובה? האם זה מתפקידו של משרד המבקר?

"החוק אומר שבמקומות שיש פעולות בולטות לטובה, המבקר ישקול לציין אותם. תמונת המצב המלאה היא לא רק מה ששלילי. ביקורת הולכת למקומות שבהם אותו גוף לא נערך טוב להתמודד כמו שצריך, או מקומות בהם נמצאה התנהלות לא תקינה. ברור שהתמהיל צריך לשקף ברובו את הליקויים, אבל אם יש גם מקרים תקינים - תציין אותם". 

מה באשר לטענות על חשיפת חלק מהגופים המבוקרים לביקורת כלפיהם?

"מבוקר שתוך כדי ביקורת הניע את עצמו לפעולה ומתקן את עצמו - יצוין הליקוי והתיקון. יש דברים שגם לא ניתן לתקן בזמן הביקורת, וגם זה יצוין. היבטים חיוביים לא מחלישים את הביקורת, אלא מניעים את המבוקר לפעולה וזה גם הוגן. 25 שנה מתוך 30 שנות שירותי הצבאי הייתי מבוקר, ואני יודע מה זה שמעבירים עלי ביקורת. ביקורת הוגנת היא כזו ששמה את התמונה המלאה. לא רק מה שלא בסדר".

המבקר החדש אף יזם לראשונה ביקורת על המשרד שבו הוא עומד. המשרד בראשותו נערך לבקרת עמיתים בתוך שנתיים מהיום. על כך מסביר וקנין: "יבוא מבקר מדינה מקביל לנו בסדר גודל. למשל מארה"ב או מקנדה, ויערוך ביקורת. זו תהיה ביקורת חשופה לציבור. המטרה היא לראות איך אנו עובדים בכל ההתנהלות שלנו כמוסד מבקר המדינה. נאה דורש נאה מקיים. כמו שאנו רוצים לשפר אחרים אנו רוצים שאחרים ישפרו אותנו". 

***

אם נאמין לדברי המנכ"ל, אנשי המבקר נחושים להכיל תפיסת עולם חדשה, שנראה כי מזיזה לוחות טקטוניים במשרד. ואולי ניתן למצות את כל התורה החדשה במשפט אחד שאמר וקנין: "רבי שלמה אבן עזרא אמר: 'ביקורת צריך שתהיה כאבן משחיזה - משחיזה ואינה חותכת', וזו כל תפיסת עולמי".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו