"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הצטרפו לנסיעה במכונת הזמן: כך תיראה ישראל ב-2030
בעוד עשור נביט מהחלון והשמש תזרח, אבל הסביבה שלנו תהיה שונה • הבשורות הטובות: תוחלת החיים תעלה ונהיה מוקפים במכשירים שיעשו במקומנו כמעט הכל • הבשורות הרעות: נצטרך לבנות הרבה יותר לגובה ומתחת לאדמה • ומה יקרה לציונות הדתית ולחילונים?
אילוסטרציה: Getty Images

הצטרפו לנסיעה במכונת הזמן: כך תיראה ישראל ב-2030

בעוד עשור נביט מהחלון והשמש תזרח, אבל הסביבה שלנו תהיה שונה • הבשורות הטובות: תוחלת החיים תעלה ונהיה מוקפים במכשירים שיעשו במקומנו כמעט הכל • הבשורות הרעות: נצטרך לבנות הרבה יותר לגובה ומתחת לאדמה • ומה יקרה לציונות הדתית ולחילונים?

פרופ' דוד פסיג
, עודכן

זה יהיה בעוד עשור, היום האחרון של שנת 2029. בעוד כמה שעות יתחלף שוב העשור והשנה תהיה 2030. אנחנו נביט מהחלון והשמש עדיין תזרח, אבל הסביבה שלנו תהיה שונה ממה שאנחנו מכירים היום.

העולם שלנו מאוד מורכב. יש הרבה מאוד דברים שיישארו בדיוק אותו דבר - המין האנושי והאזרח הפרטי יתמודדו מול אותן בעיות רגשיות וכלכליות יומיומיות. אבל הסביבה הקרובה שלנו תשתנה - אנחנו נמצא את עצמנו בעשור הקרוב הופכים להיות מוקפים במכשירים ובמכונות שיהיו חכמים יותר, אוטונומיים ושקופים יותר, ויעשו בשבילנו דברים שכעת אנחנו עושים בעצמנו. הם יאכילו אותנו, יתקנו עבורנו דברים, ויובילו אותם ממקום למקום. בהתאם לכך, הרבה מקצועות ישתנו או פשוט ייעלמו.

יפן היא הסנונית

בנוגע לטכנולוגיה, חשוב להבין כי מדובר בנגזרת של מדע, ובעשור הקרוב נראה אותה הולכת ומתפתחת. אנחנו נראה הרבה מכונות שימכרו לנו מוצרים ויספקו לנו שירותים - זה זול ויעיל יותר, וכל הזמן פתוח. זה לא שצריך לתאם את זמן ההגעה לחנות שנסגרת ב־20:00. כך גם הרבה יותר קל לשלוט במידע ולנהל את הלוגיסטיקה - אנחנו נעים לקראת זה בקצב רצחני, יפן היא הסנונית שמכוונת את המגמה הכללית. המגמה הגדולה של העשור הקרוב היא "האינטרנט של החפצים", החפצים שלנו יהיו יותר חכמים ומחוברים זה לזה והם יעשו עבורנו דברים ברקע אפילו בלי שנדע או שנשים לב.

הרבה מכונות ימכרו לנו מוצרים ויספקו לנו שירותים // אילוסטרציה: Getty Images

הטכנולוגיהגם תשפר את הבריאות שלנו. ישראלים מוסיפים בממוצע כל עשור 3-2 שנים לתוחלת החיים, וככל שהטכנולוגיות יהיו פשוטות וזולות יותר, גם הטכנולוגיות הרפואיות יהיו כאלה - לכן לישראלים שהם היום בני 30, יש סיכוי גבוה מאוד להיות נוכחים בסוף המאה ה־21.

בגזרות הדמוגרפיה והפוליטיקה, בשנת 2030 אנחנו נוסיף עוד 3-2 מיליון אנשים לאוכלוסייה שלנו - וזה המון. זה נגזר מכך שישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שעל פי כל התחזיות הקיימות, בטווח של 30 שנה תכפיל את מספר אזרחיה. אנחנו נהיה בין 16-15 מיליון איש. יש לזה כמה היבטים מרכזיים: תחילה בפן הכלכלי - מדינת ישראל נמצאת בתהליך מאוד משמעותי של צמיחה, ולכן גם אם יהיומשברים כלכלייםבעולם, הישראלים ירגישו בהם פחות. משאבי קרקע ימשיכו להיות מוגבלים, נצטרך לדעת לנצל אותם טוב יותר. אנחנו נצטרך לבנות הרבה יותר לגובה והרבה מתחת לאדמה - כי אין לנו ברירה.

הגידול הדמוגרפי ישפיע גם על השבטים בישראל ועל הפוליטיקה - החברה הישראלית מתארגנת מחדש גם בזהויות חדשות גם בשבטים חדשים. השבטים שקיימים היום מתפרקים - כמו למשל הציונות הדתית, או אלו שהגדירו עצמם כחילונים, שמתפרקים לשתי קבוצות - אחת שנוטה למעט יותר לאומיות ואחת שלא רוצה שום זהות דתית. אלו תהליכים שאי אפשר לדעת איך הם יבואו לידי ביטוי בפוליטיקה הישראלית, בטח שלא בטווח של עשור.

הטכנולוגיה תשפר את הבריאות שלנו // אילוסטרציה: Getty Images

בתחום התחבורה, כולם חושבים שמכוניות אוטומטיות ישטפו את הכבישים כבר בעשור הקרוב, אבל לדעתי הם מקדימים את המאוחר. בישראל זה ייקח עוד הרבה זמן, לפחות עוד 20 שנה, עד שנגיע למצב שבו 30% מהרכבים שלנו יהיו אוטונומיים. הבעיה הגדולה ביותר שלנו היא שהפקקים רק ילכו ויתרבו, רק יהפכו גרועים יותר, ונעמוד הרבה יותר זמן בכביש. הדרך היחידה לפתור זאת היא לסגור את מרכזי הערים לצד תחבורה ציבורית נהדרת, כך שלא ייכנסו לערים עם כלי רכב - החלופה תהיה להגיע לעיר ברכבות ואז ללכת ברגל 15-10 דקות.

כששואלים אותי אם העשור הבא יהיה יותר טוב או פחות טוב מזה הנוכחי, אני אומר שזה תלוי - באופן כללי, החיים שלנו יהפכו הרבה יותר טובים, אבל יש כמה כיסים מאוד מאתגרים, ובהם שניים עיקריים: מדינת ישראל נכנסת למצב ביטחוני לא פשוט, ויש סבירות גבוהה שאנחנו נהיהבעימות ביטחוניקשה וגדול שישפיע מאוד על התשתיות והכלכלה - ואפשר לראות שבתקופה האחרונה לא מעט מומחים ואנשי צבא מזהירים מפני זה. אני טוען שלא תהיה לנו ברירה אלא לבצע תמרון קרקעי עמוק בסוריה ובלבנון. אירוע נוסף שיכול להשפיע רבות על העשור הבא הוא רעידת אדמה - אנו יודעים שדבר כזה עשוי להתרחש, אבל יש לזה פחות מודעות ציבורית, ואנחנו לא מייחסים חשיבות מספקת להשלכות שלה. ועדיין, באופן כללי, החיים בעשור הקרוב יהיו יפים, בריאים ונוחים יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...