"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"העותרים מתערבים בעבודת הכנסת"

עורכי דינו של רה"מ נתניהו הגיבו לעתירת התנועה לטוהר המידות לחייב הקמת ועדה שתדון בחסינותו • "צעד חריג הכרוך בהתערבות בהליכים פרלמנטריים"

,עודכן
רה"מ נתניהו על העתירה: "צעד חריג של התערבות בהליכים פוליטיים" // צילום: גדעון מרקוביץ'

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש היום (שני), באמצעות באי כוחו עוה"ד יוסי כהן ועמית חדד, את תגובתו לעתירת "התנועה לטוהר מידות" לחייב הקמת ועדת כנסת אשר תדון בבקשת החסינות של נתניהו, אם תוגש.

בעתירה שהוגשה לבג"ץ נטען כי הכנסת מחויבת להקים ועדת כנסת כדי לדון בבקשת החסינות של ח"כ חיים כץ ושל ראש הממשלה, אם תוגש.

בתגובה שהגישו עורכי דינו נטען כי מדובר בהתערבות בעבודת הכנסת במצב של הליכה לבחירות: "מדובר בצעד חריג ביותר הכרוך בהתערבות בהליכים פרלמנטריים ופוליטיים, תוך התעלמות מנוהג חוקתי לפיו לא מוקמות ועדות כנסת כל עוד לא כוננה ממשלה וכן מכך שאנו מצויים במציאות פוליטית שבה חוסר היכולת של חברי הכנסת להגיע להסכמות בסוגיות מעין אלה, הובילה לכך שמדינת ישראל מצויה עתה במערכת בחירות לכנסת ה-23", נכתב בתשובה.

"לא נכון ולא ראוי שייכפה על כנסת שלא הצליחה לגבש ממשלה ומערך כוחות ברור של קואליציה ואופוזיציה לקבל החלטות בסוגיות כה חשובות", הוסיפו באי כוחו של ראש הממשלה במסמך התגובה לעתירה.

עוד בנושא:

פלונטר החסינות – כל השאלות והתשובות

נתניהו: "חסינות היא אבן יסוד בדמוקרטיה"

חסינות תמורת פרישה: דעות חלוקות בגוש השמאל-מרכז

ביומיים הקרובים יצטרך רה"מ להחליט האם הוא מבקש חסינות מהכנסת. על נתניהו להגיש את הבקשה ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין עד יום רביעי בחצות, מועד שבו יסתיים מניין 30 הימים שנקבעו בחוק. החוק קובע כי על יו"ר הכנסת להעביר את הבקשה של נתניהו לוועדת הכנסת בהקדם האפשרי, אולם משום שהכנסת התפזרה. אין כרגע שום גורם שיוכל לדון בבקשה זו בכנסת.

בתוך כך, היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אייל ינון, קבע בחוות דעת כי חוק הכנסת איננו מעניק לוועדה המסדרת (המנהלת את ענייני הכנסת בתקופה זו) את הסמכויות של ועדת הכנסת, אלא היא מוסמכת לעסוק רק בסדרי הכנסת ובדיוניה. הוא הדגיש כי הדיון בבקשה לקביעת חסינות הוא דיון מעין שיפוטי, ולכן רק ועדת הכנסת מוסמכת לדון בכך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר