השאיר את הצל מאחור

המאמן.סימונה אינזאגי הוא מסוג האנשים האלה שנאלצו להעביר את מרבית הקריירה שלהם בצל. כשחקן, גם כשהשמש זרחה עליו והגולים נכנסו, הוא תמיד היה האח הצעיר של פיליפו, פיפו, אוכל הנבלות הגדול בהיסטוריה; כמאמן, גם כשכבר קיבל את משרת האימון הראשונה שלו, הוא בסך הכל היה אמור לכסות על הבלאגן שהשאיר אחריו הבנאדם הכי זורח בתעשייה.

זה קרה ביולי 2016, כשמרסלו ביילסה מונה למאמן לאציו, ויומיים לאחר מכן החליט שנמאס לו ואמר שלום ותודה. הקבוצה הרומאית נותרה בלי מאמן ובלי כיוון, וסימונה נקרא לעשות סדר עד שיימצא האיש המתאים למשימה. דווקא מהמקום הזה, אינזאגי יצא לאור והפך לאחד המאמנים הטובים באיטליה. בעונה הראשונה הוביל את הקבוצה למקום החמישי ולגמר הגביע, בשנייה למקום החמישי ולזכייה בסופר־קאפ, בשלישית לזכייה בגביע, וברביעית, הנוכחית, לזכייה בסופר־קאפ והיד עוד נטויה.

וכיאה למאמן שנטש את הצל, כך אינזאגי עושה לשחקניו. עם השנים הוא האיר כשרונות מוצלים כמו קייטה באלדה, צ'ירו אימובילה, מילינקוביץ'־סאביץ', חואקין קוראה ומעל כולם לואיס אלברטו, וגם את לאציו הרים למקומות שבהם לא היתה מזמן. עד כדי כך הוא יצא מהצל שהיום אומרים על פיליפו, מאמנה המצליח של בנבנטו: "זה, זה האח של סימונה אינזאגי הענק".

השחקן.על סיפתח קריירה כמו זה שחווה ג'ושוע צירקצה בבאיירן מינכן מוגזם אפילו לחלום. זה הרי יהיה חצוף להאמין שאפשר לכבוש גול ניצחון במשחק הראשון בנגיעה הראשונה בכדור, ואז לעשות בדיוק אותו דבר במשחק השני. צריך אומץ, בגיל 18, לדמיין ש־14 דקות המשחק הראשונות שלך בבונדסליגה יניבו שני שערים, שני ניצחונות ובחירה לאיש המחזור. יש גבול די ברור בין פנטזיה למציאות, ועם השערים מול פרייבורג וולפסבורג ריסק צירקצה את הגבול הזה.

משחקן שטרם כבש העונה בקבוצת המשנה בליגה השלישית, הפך בן ה־18, על 193 הסנטימטרים שלו, ליורש של פייר ואן הוידונק, להולנדי הגדול הבא של באיירן מינכן ולכפיל של סרג' גנאברי. כפי שסיפר תומאס מולר אחרי הבישול לצירקצה: "ניסיתי למסור בכלל לסרג', אבל הם כל כך דומים שזה היה ג'ושוע".

צירקצה.הופעת בכורה חלומית // צילום: אי.אף.פי

שלא יהיה ספק, הם לא ממש דומים. בין השניים מפרידים עשרים סנטימטרים, אבל ככה זה כשכדורגלן הופך בן רגע לכוכב. הגבולות שלו מיטשטשים, הוא מאבד צורה, פרופורציות, הופך לכל חוץ מלעצמו. באיירן מינכן מודעת לכך ומונעת ממנו להתראיין, כדי שישמור את רגליו על הקרקע, כי גם להם ברור שסיפתח כזה לקריירה בקלות יכול לגרום לו לעוף.

הגול.הטקסט הבא נכתב במדור הזה לפני תשעה חודשים בדיוק: "אם בשנים האחרונות ריאל מדריד היתה X+Y, אז השנה ה־Y נטש את המשוואה ועבר לאיטליה. הבעיה היא, של־Y הזה קוראים כריסטיאנו רונאלדו, והגולים שלו חסרים כמו אוויר לנשימה. אצל ריאל מדריד הנוכחית הרבה מהמאמץ ההתקפי מתנקז כרגע לרגליו של ויניסיוס, ובמקרה שלו ה־Y הוא כרגע "וואי, איזו החמצה".

תשעה חודשים עברו, וברור שריאל טרם ילדה פתרון. כמה ימים אחרי ה־0:0 מול ברצלונה היא סיימה שלשום ב־0:0 נוסף מול בילבאו, ולראשונה מאז 2006 סיימה שני משחקי ליגה מאופסים ברציפות. מאז 2010 היא כבשה בממוצע 136.6 שערים בשנה קלנדרית, והנה, את 2019 סיימה עם 100 עגול שכולו סטיית תקן חריפה. הסיבה לכך ברורה לכולם. זאת היתה השנה המלאה הראשונה בעשור הזה ללא רונאלדו, ולמרות שקרים בנזמה בשיאו, את החלל שהותיר הפורטוגלי קשה מאוד לסגור. גם היום, בפתחה של 2020, ה־Y של ריאל מדריד הוא "וואי, איזה שחקן ויניסיוס יהיה אם יצליח סוף־סוף לכבוש בצרורות".

הקבוצה.יש לה פחות הפסדי חוץ על אדמת אנגליה ב־2019 מאשר לברצלונה; בשנה שעברה היא יצאה לחג המולד מהמקום השישי בצ'מפיונשיפ, והשנה היא תצא אליו מהמקום החמישי בפרמייר ליג; מאז ינואר 2014 היא הובילה במחצית ב־91 משחקי ליגה, ובאף אחד מהם לא הפסידה (75 ניצחונות, 16 תוצאות תיקו); עם 28 נקודות, יש לה יותר נקודות משתי עולות חדשות אחרות, נוריץ' ואסטון וילה, יחד; החל מהעונה שעברה, היא שמרה על רשת נקייה יותר פעמים מאשר כל קבוצה בארבע הליגות הבכירות באנגליה; היא משחקת כדורגל אנגלי מסורתי, ההרכב שלה כולו מורכב משחקנים בריטים ואירים, כריס וויילדר מאמן אותה זאת השנה הרביעית, ניבאו לה ירידת ליגה מהירה, אבל היא לא מפסיקה להפתיע כל פעם מחדש. זאת שפילד יונייטד, הסינדרלה של אנגליה.

שחקני הבליידס חוגגים. ושמישהו ינסה לעצור אותם // צילום: GettyImages

התהייה. איך לכל הרוחות הפכה אברטון מקבוצה כזאת של דיוויד מויס לקבוצה של קרלו אנצ'לוטי? כן, זה קרה, זה לא היה חלום, האיטלקי שזכה שלוש פעמים בליגת האלופות מונה השבוע למאמנה של הקבוצה שמעולם לא היתה בליגת האלופות. הדיסוננס הזה כל כך צורם שאין ברירה אלא לשאול מגוון שאלות: האם אברטון שיפרה פתאום את מצבה פלאים? האם היא שואפת לתארים? האם היא בכלל קבוצת צמרת? האם יש לה משאבים בלתי נגמרים? האם היא מכינה לפרמייר ליג הפתעה שאף אחד לא ציפה לה?

ובכן, נדמה שהתשובות לשאלות האלה הן לא, לא, לא, לא ולא, ולכן אין אלא לקבוע שזאת לא אברטון שהפכה לקבוצה של אנצ'לוטי, זה אנצ'לוטי שפוטר לאחרונה מבאיירן מינכן ונאפולי והפך למאמן של אברטון.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות