מה שהתקשורת לא מספרת על "הדחת" טראמפ

"בית הנבחרים הדיח את הנשיא טראמפ", מבשרות הכותרות בעברית ובאנגלית. כפי שקורה מאז פרץ טראמפ לחיים הפוליטיים בארה"ב, גם הפעם תקשורת לחוד ומציאות לחוד, או בלשונו של נשיא "פייק ניוז מדיה""חדשות כזב".

כי לא רק שטראמפ לא הודח ולא יודח, אלא שככל שחולף הזמן, ההאשמות הנוראיות שהופנו כלפיו, בפרט בפרשת המעורבות הרוסית בבחירות 2016, הולכות ונהפכות לבומרנג נגד יריביו. תשאלו את ג'יימס קומי, ראש ה-FBIשטראמפ פיטר והיום מנסה לקנות מחדש את האמון הציבורי.

התקשורת שותקת

המהפך הזה בפרשת "התיאום הרוסי בבחירות", כמובן, כמעט לא חוצה את דיווחי החדשות בעולם או בארץ. שהרי עבור אותן מערכות תקשורת שבמשך שנים פמפמו את עלילת "התיאום הרוסי" וניבאו אינספור פעמים את קץ כהונתו של טראמפ, קצת מביך עכשיו לספר על כישלונן שלהן. אך היה כישלון ולא אחר מאשר המבקר הפנימי של מערכת המשפט האמריקנית, מייקל הורוביץ, הוא שמתאר אותו.

לאחר שהתובע רוברט מולר קבע לפני שנה שהרוסים אמנם התערבו בבחירות 2016 אך לטראמפ לא היה לכך כל קשר, ביקש הנשיא להבין מאיפה בעצם נולדה העלילה נגדו. הוא מינה אפוא את הורוביץ לבדוק על מה ולמה ה-FBIפתח בחקירה. את מסקנותיו פרס החוקר על פני למעלה מ-400 עמודים.

בשורה התחתונה, הורוביץ תיאר כיצד הפקידות הביטחונית האמריקנית, התקשורת האמריקנית וקמפיין קלינטון, שילבו ידיים כדי להביא להפלת טראמפ. עם זאת, 'לא הייתה כוונת זדון, היו מחדלים', פסק הורוביץ. בואו נאמר שאפילו בצד הדמוקרטי יש מי שסבור שהורוביץ עשה בקביעה הזו הנחה גדולה ליריביו של טראמפ.

ספירלה של שקר

בקצרה, הורוביץ גילה כי סוכן מוערך לשעבר של ה-FBI, בשם כריסטופר סטיל, נשכר על ידי משרד חקירות פרטי בוושינגטון במימון קמפיין קלינטון לבדוק את המעורבות הרוסית בבחירות עוד במהלך בחירות 2016. תמורת סכם עתק סטיל התחייב להביא מידע שיוכיח את מעורבות טראמפ או אנשיו ולמעסיקיו סיפק את הסחורה.

הוא לקח הרבה צעדים קדימה רסיסי מידע זניחים שליקט, והגיע למסקנות מרחיקות לכת נטולות בסיס עובדתי. כך למשל, הוא נתלה במשפט סתמי שאמר ג'ורג' פאפאדופולוס, העצור הראשון בפרשת התיאום הרוסי, אך מי שהיה בורג זניח בצוות של טראמפ, כדי להצדיק פתיחת חקירה על ריגול. עד כאן מדובר ביריבות פוליטית לגיטימית.

הצרה הייתה שעם המידע שבידיו הלך סטיל גם ל-FBIוגם לתקשורת האמריקנית. כך נוצר היזון חוזר בין המערכות. העיתונאים ששמעו את סטיל באופן פרטי קיבלו כביכול אישוש למידע מנציגי מערכת הביטחון האמריקנית. נציגי הממסד, כשראש ה-FBIג'ימס קומי בראשם, קיבלו מצידם הד לחשד שלהם בטראמפ מהתקשורת ומיהרו להסתמך על ממצאיו של סטיל כמוצאי שלל רב. כל זה קרה גם תחת ההלם של כלל מוקדי הכוח באמריקה, בכלל זה במפלגה הרפובליקנית, מעלייתו המטאורית של טראמפ ומניצחונו הבלתי נתפס. כך נוצרה ספירלת שקר שניפחה את עצמה עדי כדי טירוף מערכות כללי בארה"ב במשך שלוש שנים. היום איש אינו חולק שכך היו פני הדברים.

"זה נראה רע"

"דו"ח הורוביץ מבהיר כי מעגלי דיווחים חדשותיים מרובים בשנים האחרונות היו לא נכונים או חסרי בסיס עובדתי", מסכם מאט טייבי, פרשן הרולינג סטון. "אם עיתונאים (לאחר שדיווחיהם התבררו כמסולפים – א"כ) נכוו מכך, עליהם לכעוס והתיקונים צריכים להגיע. אם לא יהיה מאמץ להחזיר לאחור את הסיקור המוטעה, הדבר ייראה כאילו כלי תקשורת מסוימים הסתבכו ביודעין עם הצפת אוקיינוס סיפורים בעייתיים. כך או כך זה נראה רע, אך האפשרות השנייה גרועה עוד יותר", מוסיף טייבי שאיננו תומך טראמפ אלא עיתונאי שמזדהה בגלוי עם יריביו הדמוקרטים.

אגב, הורוביץ גם קובע כי דו"ח שפרסם כמעט בתחילת הפרשה מי שהיה אז חבר הקונגרס דווין נאנז, ואשר זכה לקיתונות של לעג וזלזול מצד הדמוקרטים, התקשורת והממסד האמריקני, הוא זה שדווקא שיקף נאמנה את המציאות. לא היה תיאום בין טראמפ לרוסים, כן היה רצף מחדלים של ה-FBI, התקשורת ומוקדי כוח נוספים בארה"ב.

כך שגם כאשר אנו קוראים כותרות בנוסח, "בית הנבחרים הדיח את הנשיא טראמפ", כדאי לדעת שהאמת הפוכה. במקרה זה מדובר במשפט ראווה שאינו אלא הצגה פוליטית שבמרכזה ניסיון בכאילו של המפלגה הדמוקרטית להדיח את טראמפ מכיסאו כדי לרצות את הגרעין הקיצוני של תומכיה. אלא שגם כאן הגלגל כבר מתהפך. הדמוקרטים כבר עכשיו משלמים מחיר בדעת הקהל, שכן הציבור האמריקני לא אוהב את ההליך. שני דמוקרטים בכלל ערקו לרפובליקנים ועוד עשרה הצביעו בעד טראמפ ונגד מפלגתם. בכל מקרה, כידוע, ההצגה תסיים בעוד כמה שבועות בניצחונו של טראמפ כאשר הסנאט יבטל את "ההדחה". כך שהכותרות כאמור לא משקפות את העובדות.

ומה עם נתניהו?

הדבר האחרון שנותר לתהות לגביו הן ההשלכות עלינו. האם כמו בארה"ב גם אצלנו תתחיל לצוץ האמת על חקירות ראש הממשלה?! האם כמו באמריקה יתגלה שיד רחצה יד ובלי לעבור על החוק "רצף של מחדלים וטעויות" הוא שאפשר למוקדי כוח תקשורתיים, ממסדיים ופוליטיים להזין זה את זה עד כדי טירוף מערכות?! והכי חשוב, האם כמו באמריקה מוקדי הכוח יכריעו בשאלה שהבוחר צריך להחליט לגביה?!