האם בניגוד לכל ההערכות, נבואת הרבי תתגשם? נתניהו השבוע בכנס בכפר חב"ד // האם בניגוד לכל ההערכות, נבואת הרבי תתגשם? נתניהו השבוע בכנס בכפר חב"ד

האויב של האויב

בכחול לבן דנים באפשרות לפעול לחיזוק גדעון סער: ברור להם שהתמודדות מול הליכוד בראשותו תקרב את גנץ לראשות הממשלה • הדבר היחיד שמתחזק הוא החשדנות • נתניהו מתאמץ להפוך את לימון הפריימריז ללימונדה • ומדוע הפרקליטות סולדת מהמועמדת של אוחנה - שפרשה בינתיים

בסקרים היא המפלגה השנייה בגודלה, אבל עיקר תשומת הלב מופנה כעת לפריימריז לראשות הליכוד. האפשרות שנתניהו יובס, או לכל הפחות יובך, הצליחה להצית את דמיונם של רבים במערכת הפוליטית המייחלים ליום הזה כבר שנים רבות. ההתמודדות על ראשות הליכוד חצתה מזמן את גבולות המפלגה. גורמים שונים כבר החלו לבחוש בזירה הפנימית, מתוך כוונה לעצב את תודעת בעלי זכות הבחירה בליכוד. 

הדיונים בנושא הפריימריז בליכוד הגיעו השבוע גם לפתחה של צמרת כחול לבן. בשיחות שהתקיימו בנושא במטה המפלגה, עלה הצורך לסייע למועמדותו של גדעון סער. האפשרות שסער ייבחר לראשות הליכוד פותחת עבור בני גנץ אופקים חדשים שנחסמו בפניו כל עוד נתניהו שם. גנץ מעולם לא אמר שאינו מוכן לשבת עם הליכוד. ההפך: בקמפיין הבחירות האחרון טענו שלטי החוצות הענקיים של כחול לבן כי פניהם לממשלת אחדות חילונית. הפסילה היא של נתניהו אישית. לו סער היה במקומו היתה קמה ממשלה בתוך כמה ימים, וגנץ היה זוכה להגשים את חלומו להיות ראש הממשלה. 

באותן שיחות עלתה ההערכה שאם תתמודד מול הליכוד בראשות סער, תזכה כחול לבן למספר מנדטים גבוה באופן משמעותי. עובדה זו תבטיח שגנץ יכהן ראשון ברוטציה כראש הממשלה. מה גם שלא חייבים רוטציה: נתניהו יצר גוש חוסם עם סיעות הימין והמפלגות החרדיות, שחלק גדול ממנו התבסס על מחויבות אישית של ראשי המפלגות לנתניהו. לא בטוח שסער יצליח לבסס גוש כזה, עם נאמנות כזו, כך שמשימת הרכבת הממשלה עשויה להיות קלה יותר מבחינת גנץ, בלי שיצטרך להסתמך על שותפות עם הליכוד. כך ייחסך ממנו הצורך ברוטציה, והוא יוכל לכהן בתפקיד ארבע שנים.

חיבוק דוב

אבל ככל שהרעיון קסם לראשי כחול לבן, והוביל אותם להפליג למחוזות הזחיחות, כשחזרו לקרקע המציאות מצאו את עצמם ניצבים מול השאלה המרכזית: איך, לכל הרוחות, אפשר בעצם לסייע לגדעון סער? 

כשמפלגת האופוזיציה הראשית לליכוד היתה קדימה, הקרקע לשיתוף פעולה היתה פורייה. רוב עוצמת השטח של המפלגה התבססה על השטח הליכודי, ונותרו לה מוקדי לחץ והשפעה רבים. אבל בין כחול לבן והליכוד אין כמעט שום ממשק. מכהנים כמה ראשי מועצות מטעם כחול לבן, שתחתיהם סגנים מהליכוד שעליהם ניתן להפעיל לחץ; אבל בכל הנוגע לפריימריז ארציים, מידת ההשפעה שלהם קטנה עד בלתי קיימת.

הולך בין הטיפות. גדעון סער // צילום: יוסי זליגר

הצעה נוספת שעלתה בכחול לבן היא לתדרך עיתונאים בעד גדעון סער, מהלך שיתרום להעצמת דמותו בציבור הכללי ובקרב 160 אלף המתפקדים. אבל גם רעיון זה נחשב בעייתי. במפלגה בראשות גנץ הבחינו שהתקשורת, לפחות ברובה, מגויסת ממילא לטובתו, כך שהתערבות היתה עלולה להזיק יותר מאשר להועיל. שהליכודניקים יגלו שסער הוא המועמד המועדף בעיניהם? רק זה חסר לכחול לבן. גם כך רמת החשדנות כלפי סער גוברת והולכת ככל שגורמים אנטי־ליכודיים מובהקים - למשל, פרשנים פוליטיים שטובת המפלגה מעולם לא עמדה לנגד עיניהם - מחבקים אותו עד כדי חנק. 

סער זהיר יותר ממועמדים מהימין שזכו לתמיכה גלויה מחורשי רעתו של נתניהו, רק מפני שאתגרו את ראש הממשלה. רבים לפניו התמודדו עם אותה דילמה. החיבוק הפתאומי מהתקשורת חם, מלטף וממכר. כל אמירה נגד נתניהו הופכת לכותרת ראשית; כל כנס מוצג כהצלחה; כל חוג בית - כתחילתו של מהפך; ומעטה טפלון מכסה על פרסומים שליליים, דוחק אותם לשוליים ומעלים אותם מהשיח כמעט לחלוטין. 

אבל יש גם מחיר. לבוחרי הליכוד חוש ריח מפותח. הערכות הפרשנים לגבי מידת עצמאותם המחשבתית - מתבדות לרוב. כאשר משמיציה הקבועים של המפלגה הופכים למליצי יושר של מועמד מסוים, רמת הפקפוק בו עולה. לכן סער הולך בין הטיפות: נהנה מלפיתת השמאל, אבל לא מפסיק לרגע להתחכך עם הימין. 

נתניהו לא רצה את הפריימריז בליכוד ועשה מאמצים לבטלם. רק כשהבין שהנזק שבהתבצרות מאחורי פרוצדורות שישאירו אותו בתפקידו עולה על התועלת, הסכים להתמודדות. כעת, שבוע אחרי שמסע הבחירות שלו יצא לדרך, נראה שראש הממשלה לא היה משנה את דעתו. הוא חורך את השטח כפי שלא חרך כבר זמן רב, מקיים עשרות כנסים בשבוע, נפגש עם רבבות פעילים ונהנה מתמיכה הגובלת בסגידה. האנשים מגיעים לכנסים כתומכי ליכוד ויוצאים מהם מעריצים שרופים, גרופיז. הפעילים מתייחסים לנתניהו במונחים תנ"כיים. נשים מבוגרות פורשות את ידיהם מעל ראשו וממטירות עליו ברכות בדמעות של התרגשות; גברים מעידים בפניו שבכל שבת מזכירים את שמו - בנימין בן צילה - מול ארון הקודש הפתוח ומייחלים להצלחתו בידי שמיים. 

השבוע מצא נתניהו זמן להגיע להתוועדות המרכזית של חסידי חב"ד בכפר חב"ד. בהתרגשות רבה סיפר על מפגשיו עם הרבי מלובביץ'. הוא תיאר את הפגישה הראשונה ביניהם, זמן קצר אחרי שנכנס לתפקידו כשגריר ישראל באו"ם. זה קרה בבית המדרש של החסידות בברוקלין, במהלך חג שמחת תורה בשנת 1984. הרבי שוחח אז עם נתניהו במשך יותר מ־40 דקות. 

לפני שעלה ראש הממשלה לבמה, הוקרן באולם בית הכנסת סרטון וידאו שבו נראה נתניהו במפגש האחרון שלו עם הרבי, ב־1992, כאשר כבר היה ח"כ טרי מטעם הליכוד. הרבי שיבח אותו על נאום הבכורה שנשא מעל במת הכנסת לאחר השבעתו, וציין בפניו כי "אתה תעמוד מול 119, אבל אין לך מה להתרשם מכך, כיוון שהקדוש ברוך הוא נמצא בצד הזה". היום, כשנראה שהכל סוגר עליו ופרישתו הכפויה מהחיים הפוליטיים מוצגת כקרובה מתמיד, מאמין נתניהו שהדברים שנאמרו לו בברוקלין לפני 27 שנה נאמרו לו על התקופה הנוכחית. הוא מאמין גם שנבואת הרבי, בניגוד לכל ההערכות, אכן תתגשם. 

זן אחר

אורלי בן ארי־גינזבורג, שהודיעה ביום שישי בערב כי היא מסירה את מועמדותה לתפקיד מ"מ פרקליטת המדינה, היא פרקליטה מזן אחר. במשך יותר משני עשורים ראתה את בכירי הפרקליטות פועלים במרץ לשנות את פניה של המדינה באמצעות הכוח שהופקד בידיהם, מעבירים את מוקדי קבלת ההחלטות מהדרג הנבחר לפקידות ומהלכים אימים על נבחרי ציבור. ראתה - ולא הצטרפה לחגיגה. כנראה היא למדה, כבר אז, שיעור במגבלות הכוח המשחית. על הפגיעה האנושה באמון הציבור. במקום להיסחף ברוחות המנשבות במשרד המשפטים, היא העדיפה להסתייג. להתנהל בזהירות, תוך כדי שמירה על המסגרת שבה היא מאמינה שאמורה הפרקליטות להימצא, בלי לחרוג לאזורים המסוכנים של שותפות עם נבחרי הציבור בניהול המדינה.

על עמדתה זו שילמה מחיר אישי. שלוש פעמים ניסתה להתמודד על תפקיד בכיר של ניהול מחוז, ושלוש פעמים נדחתה על ידי הממונים עליה. למרות הערכה בלתי מסויגת למקצועיותה ולתפקודה, שהיה ללא רבב, דאגו להותיר אותה בדרגתה הנוכחית ולא לקדמה. 

זה קרה לא רק בשל עצמאותה וחוסר נכונותה ליישר קו עם החונטה השלטת בפרקליטות ובמערכת המשפט, אלא גם, ככל הנראה, בשל חוסר הבשלות של ראשי השבט הלבן. אלה שאוחזים ביד רמה במוסד האליטיסטי ביותר ברשות המבצעת מאז קום המדינה. שלא תהיה טעות: הגזענות, למרבה הצער, אינה נחלת הפרקליטות בלבד; גם המערכת הפוליטית, מערכת המשפט ומערכות אחרות לוקות בה. אבל בעוד גופים רבים עברו במרוצת השנים שינוי - ולו למראית עין, כדי להדוף ביקורת ולהגביר את אמון הציבור - הרי בכל שנות פרקליטות המדינה, הגוף שדרכיו נסתרות מעין כל ופועלים כקליקה סגורה ומסוגרת, לא הצליחו גם הפעם להתגבר על הדעות הקדומות. על האינסטינקטים שבגינם הפרקליטות מתנהלת, מאז ומתמיד, כדבוקה אחידה וחד־גונית.

העובדה שמאז היווסדה ועד היום, לא נכנס ללשכה הנכספת בקומה 4 ברחוב צלאח א־דין אדם שאינו אשכנזי - היא כנראה רק סימבול. או אולי יותר מכך. 

בעקבות החלילן ברק

אהוד ברק היה פוליטיקאי מיוחד. כזה שהותיר אחריו שובל ארוך של פוליטיקאים לשעבר, שגמרו אומר ללכת אחריו להרפתקאות פוליטיות חסרות תכלית וסיימו עזובים ובודדים לגורלם, ללא בית וללא עתיד נראה לעין. כעת מצטרפים לרשימה המתארכת - הכוללת את שלום שמחון, אורית נוקד, עינת וילף ואחרים - גם סתיו שפיר ויאיר גולן. החיבור של המחנה הדמוקרטי ומרצ - הבטחה שנגוזה עם ספירת הקולות - עומד בפני פירוק כמעט ודאי. במרצ מעדיפים את חברם שנפלט מהרשימה בפעם הקודמת, עיסאווי פריג', על פני שפיר וגולן שלא סיפקו את הסחורה. במפלגה טוענים כי זליגת הקולות של הערבים־ישראלים ממרצ לרשימה המשותפת, שנבעה מדחיקת פריג', גרמה לנזק אלקטוראלי אדיר. המכה שעליה שפיר, גולן ואהוד ברק לא הצליחו לפצות. 

שפיר קיבלה הצעה - מבישה, מבחינתה - לזכות למקום החמישי ברשימת מרצ, הצעה שהביאה אותה לאיים בפרישה ולהקים רשימה ירוקה מתחרה. מדובר באיום ריק מתוכן: הודעה על הקמת מפלגה כמוה כהודעה על פרישה מהמערכת הפוליטית. 

שקד לאן

איילת שקד שוב נתפסה לא מוכנה. במקום להודיע מייד על כך שהיא חלק מהימין החדש של נפתלי בנט, כעת היא שוקלת להתמודד בפריימריז לראשות מפלגת הציונות הדתית, שלא בטוח שיתקיימו. ההערכה היא כי שקד, בסופו של דבר, תחזור הביתה לבנט, צעד שיאפשר לציונות הדתית להתאחד.

איילת שקד שוב נתפסה לא מוכנה // צילום: עמית שאבי

עד היום עשו זאת באמצעות קרבות בוץ וסגירה ברגע האחרון, וכך תרמו להורדת אמון הציבור בהם ולהגעתם לקו הזינוק של מערכת הבחירות מרוטים וסחוטים ממאבקים פנימיים. לפי שעה נראה שהפעם הזו לא תהיה שונה מקודמותיה. 

עמיר פרץ לא מעוניין באיחודים נוספים נוסף על זה שביצע עם גשר בראשות אורלי לוי, אבל כבר מכין את הקרקע לאיחוד פוליטי במקרה של דשדוש מתמשך בסקרים וסכנה לא לעבור את אחוז החסימה. איחוד עם מרצ, מבחינתו, לא בא בחשבון, בטח לא כשהחבילה כוללת גם את סתיו שפיר. 

פרץ מעדיף איחוד עם כחול לבן. הוא כבר קיים כמה שיחות הכנה עם גנץ, אך כרגע החליטו השניים לא להחליט ולהמתין לרגע האחרון, לסקרים שיהיו אז ולהערכות המצב שיגובשו ערב סגירת הרשימות. גנץ גם לא התחייב ללכת עם פרץ במקרה כזה. בלית ברירה, עלול יו"ר העבודה למצוא את עצמו מחזר אחרי ניצן הורוביץ, ואולי אפילו בולע בחזרה את סתיו שפיר ברשימה מאוחדת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...