שלא נתבלבל: המוטיבציה לפיגועים בעלייה, וכך גם הסיכולים

שנת 2019: חמישה ישראלים נהרגו במהלכה, אולם זו ירידה משמעותית בהשוואה לשנת 2018, שבה נהרגו 13 • מספר הנפגעים לא מלמד על ירידה מתמשכת במוטיבציה של ארגוני הטרור • פרשנות

צילום: אורן כהן

שנת 2019, שתסתיים בעוד 12 ימים, היתה מוצלחת יותר מבחינת הלחימה בטרור מהשנה שקדמה לה. אמנם נהרגו בה חמישה ישראלים, אולם זו ירידה משמעותית בהשוואה לשנת 2018, שבה נהרגו 13.

מספר הנפגעים לא מלמד על ירידה במוטיבציה של ארגוני הטרור לבצע פיגועים. ההפך הוא הנכון: המוטיבציות דווקא נמצאות בעלייה כמעט אצל כל גורמי הטרור שפועלים ביהודה ושומרון. מה שמונע מהן להפוך למעשה שנפגעים בצידו, הוא עבודת סיכול מוצלחת בהובלת שב"כ ובשיתוף צה"ל.

שתי הפרשיות שפורסמו אתמול מרימות מסך מעל המגמה הזאת. לבד מהכותרת והרצון לבצע פיגועים, אין ביניהן הרבה מן המשותף. האחת עוסקת במאמץ לגלגל פיגועים מחוץ לשטח פנימה, והשנייה במאמץ פנימי, שמתנהל מתוך שטחי הגדה. גם הארגונים עצמם שונים בתכלית. האחד, חמאס, הוא ארגון דתי, והשני, החזית העממית, הוא ארגון חילוני, שריד כמעט אחרון לאידיאולוגיה המרכסיסטית של מייסדיו.

אמצעי הלחימה שנתפסו // צילום: תקשורת שב"כ

הפרשייה החמאסית אינה חדשה ברובה. מאז עסקת שליט מקיים הארגון סניף פעיל בטורקיה, שעוסק בשני עניינים עיקריים: ניסיונות לגלגל פיגועים ביו"ש, וגיוס כספים. הטלגרף הבריטי מצייר תמונה רחבה, שיותר מאשר שהיא מלמדת על חמאס, היא מלמדת על טורקיה. על הפעילות שמתבצעת בשטחה ובידיעתה, ככל הנראה כחלק מהזדהותה האידיאולוגית עם חמאס - תאומתה לתנועת האחים המוסלמים - ומרצונה להיות מעורבת בענייני עזה וירושלים.

מהפרסום הזה עולה כי טורקיה מתכחשת כעת להתחייבויות שנטלה על עצמה בעבר. הבולטת שבהן היא גירושו של סלאח ערורי, מי שהקים את סניף חמאס בטורקיה לאחר עסקת שליט. ב־2015 הוא גורש בלחץ אמריקני ועבר לקטאר, ובהמשך ללבנון. כעת מתברר שהוא שוב מסתובב בטורקיה, לצידם של כמה משוחררים נוספים, ועוסק בטרור.

בעבר התגלה ערורי כאופרטור בינוני למדי של פיגועים. לכן גם עברה עיקר ההפעלה של תאי הטרור בגדה מטורקיה לעזה. ועדיין, נוכחותו - כמו גם הפעילות הגלויה לחלוטין של הזרוע הצבאית של חמאס על אדמת טורקיה – היא מתריסה ובעלת פוטנציאל מסוכן תמידית, בוודאי כאשר מתווספת אליה הרגל הפיננסית, בהובלתו של זאהר ג'בארה, שמעורב בהעלמות מס ובהלבנת הון בהיקף של מיליוני דולרים (חלקם מאיראן), שיעדם הסופי הוא חמאס עזה.

הפרשייה השנייה היא בעלת מאפיינים מקומיים יותר. היא כולה נובעת מהשטח עצמו, ועל ידי ארגון שמושרש בו עמוק. פעילי ההתארגנות הזאת ביצעו שני פיגועי ירי וצברו אמל"ח רב קודם שרצחו את רינה שנרב ז"ל ונעצרו. לחלקם גם עבר בבתי כלא ובמעצרים מנהליים, ושב"כ צריך לבדוק כיצד הם חמקו מתחת לרדאר והצליחו לפעול (ולפגע) במשך תקופה לא קצרה, עד שנעצרו.

העצורים בפרשה // צילום: תקשורת שב"כ

הסבר עיקרי לכך הוא המידור והביזור הקיצוניים שבהם פעלה ההתארגנות הזאת. כך, עברו חלק מהפעילים הדרכה בירי כאשר המדריך רעול פנים כדי שזהותו לא תיחשף, וכל תא פעל בנפרד מתאים אחרים, כדי שאם ייחשפו - לא יפילו את התשתית כולה. חברי ההתארגנות גם התגלו כנחקרים קשוחים, אבל אלה נסיבות מקילות בלבד: החזית העממית אמורה להיות תמיד מתחת לפנס הסיכול.

סביר שכעת תהיה דעיכה בפעילות הארגון הזה, כפי שקרה לו בעבר אחרי גלי מעצרים קודמים של פעיליו. זה יאפשר לשב"כ להתמקד באתגר העיקרי שלו - חמאס - שלא הולך לשום מקום. אם לשפוט לפי מבחן הכוונות, תידרש עבודת מודיעין־מבצעים מאומצת (וכרגיל, גם לא מעט מזל) כדי שגם בשנת 2020 תימשך אותה המגמה בנתוני הטרור.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר