"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הבדיקה שתמנע אבחון סרטן שגוי
כשליש מהאבחונים של גידולים ממאירים בבלוטת התריס מתבררים כשגויים • רופאים בהדסה פיתחו שיטת אבחון חדשה ומדויקת
פרופ' חגי מזאה וד"ר עידו בן דב. מחקר קישוריות לזיהוי סרטן בלוטת התריס // צילום: באדיבות הדסה // פרופ' חגי מזאה וד"ר עידו בן דב. מחקר קישוריות לזיהוי סרטן בלוטת התריס // צילום: באדיבות הדסה

הבדיקה שתמנע אבחון סרטן שגוי

כשליש מהאבחונים של גידולים ממאירים בבלוטת התריס מתבררים כשגויים • רופאים בהדסה פיתחו שיטת אבחון חדשה ומדויקת

, עודכן

כשליש מהאבחונים של גידולים ממאירים בבלוטת התריס מתבררים כשגויים, אבל עכשיו ייתכן שלבעיה הזו יהיה פתרון. רופאים במרכז הרפואי הדסה פיתחו שיטת אבחון חדשנית, שעשויה לחסוך מהחולים גם ניתוח להוצאתבלוטת התריסוטיפולים מיותרים.

במחקר נלקחו 274 דגימות מקשריות (גושים קטנים) של בלוטת התריס - חלקן שפירות וחלקן ממאירות. החוקרים הצליחו להבדיל באופן ברור בין קשריות ממאירות לשפירות בעזרת בדיקת רמות של מקטעים קטנים של חומר גנטי שנלקחו בביופסיה מאזור הבלוטה.

בניסוי נוסף נלקחו דגימות מקבוצה נוספת של 35 קשריות, שבהן הבדיקות לא ניפקו תשובה חד־משמעית, ונמצא כי בדיקות מיקרו־רנ"א הצליחו לזהות נכונה את טיב הקשרית - אם היא שפירה או ממאירה - ברמת דיוק של 94 אחוזים.

את המחקר הובילו פרופ' חגי מזא"ה, מנהל המחלקה לכירורגיה כללית ולניתוחים אנדוקריניים בהדסה הר הצופים, וד"ר עידו בן־דב, רופא בכיר וחוקר במחלקה לנפרולוגיהבבית החולים.

"לבלוטת התריס תפקיד חשוב. מלבד הניתוח וסיבוכיו, הסרה של בלוטת התריס יכולה ליצור תלות תמידית של המטופלים בתרופות", מסביר פרופ' מזא"ה. "מדובר בפריצת דרך, מאחר שרמת דיוק זו גבוהה יותר מאשר בשאר הבדיקות היקרות הקיימות", הוסיף פרופ' מזא"ה, "זיהוי טיב הקשרית ברמת דיוק גבוהה יכול לעזור למטופלים ולרופאים להחליט אם לעבור ניתוח להסרת הבלוטה, או לעקוב אחר הקשרית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...