מאות הגיעו היום (שלישי) לבית העלמין בקדימה-צורן, כדי ללוות את יניב לוגסי, בן 44 במותו, שנהרג אתמול בתאונת הדרכים במחלף הדרים מעט לאחר סיום לווייתו של חברו תומר ויינשטיין, כשהשניים נקברו זה לצד זה. לוגסי ו-ויינשטיין (45), יצאו אתמול בבוקר לרכוב על אופניים. רכב, שהגיע לפי החשד במהירות, איבד שליטה סטה לנתיב שלהם ופגע בהם בצורה קשה. מותם נקבע במקום.
ליה, בתו בת ה-13 ספדה לאביה בבכי: "אף פעם לא חשבתי שתיעלם לי בשלב הזה או בכל שלב אחר. תמיד חשבתי שתהיה סבא מושלם לילדים שלי. אתמול כולם דיברו עליך בלשון עבר ולא הצלחתי לעכל את זה. בשבילי אף פעם לא תהיה בלשון עבר. אני מבטיחה לך שתמיד אהיה שם בשביל אמא, ואדאג לעדי ולאדווה. ותמיד אתגעגע אליך. אני לא מאמינה שלא תהיה ברגעים החשובים בחיי ולא תהיה לצידי בחופה. אבא המושלם שלי עם הלב החם והאוהב שלי, אני מקווה שתהנה בגן עדן. מוסרים לך ד"ש מלמטה. אוהבת ליה".
גיסו של לוגסי, מני שפירא, הספיד בבכי: "גיסי האהוב, אח יקר, היית מואר ומלא אהבה לסובבים. היית כאב לילדי. אתמול הגיע טלפון ואמרו לי שקרה אסון גדול, שיניב שלנו נהרג. מאז הכל התרסק לי בפנים. אין לי מרגוע. לאן הולכים מכאן? יניב, זה בלתי נתפס. כבה לנו האור. קרעו את ליבי, עקרו אותך מחיי. יצאת להנאתך לרכיבת בוקר, ואז הגיע מלאך המוות עם רכב וגדע את חייך. צר לי עליך אחי יניב. נפלאה לי אהבתך מאהבת נשים".
מאות השתתפו היום בלווייתו של יניב לוגסי ז"ל, ביישוב קדימה
אשתו מירה, ספדה: אהוב ליבי המילים נגמרו והעצב חשוך ועמוק. התאונה הנוראה לקחה אותך מאיתנו. יחד ב-16 השנים האחרונות השגנו הכל. היית מבסוט מהחיים, תמיד מחייך. ואותי יותר מהכל קיבלת ואמרת: 'אני אוהב אותך'. נפרדנו וחזרנו לזוגיות טובה יותר. השנה האחרונה היתה קשה, לאחר שאבא שלי נפטר. הוא העריץ אותך. היית לב זהב, גבר שבגברים. תומר היה חבר קרוב שלנו, התקרבתם בשנה האחרונה והפכתם לחברים קרובים. האופניים היו אהבתך החדשה. נהנית מהרכיבות. התנפצנו אתמול לרסיסים כשלא חזרת הביתה. נחרדנו לשמוע שגם תומר נהרג איתך. כואבים והמומים, ומתחילים להבין שלא תחזור אלינו. אוהבים אותך לנצח, וכבר מתגעגעים".
האב, אהרון לוגסי: "בן יקר, אהוב ליבנו. היית יחיד במינו ואני לא מכיר אף אחד שלא אהב אותך. תסתכל עלינו מלמעלה ותעזור למירה לגדל את הילדים. זהבה ואני לא יודעים איך מתמודדים עם אסון כזה. נוח בשלום בננו האהוב".
חצי שעה לאחר שהסתיימה הלווייתו של יניב לוגסי, החלה באותו בית העלמין הלווייתו של תומר וינשטיין, שנהרג יחד עמו בתאונה. גם את וינשטיין הגיעו ללוות מאות אנשים בדרכו האחרונה.
אשתו עדי ספדה לו בבכי: "איך אדבר עליך בלשון עבר? אתה כל כך חי וחזק, כל כך נוכח. לא שרדת את מלאך המוות. לא היה לך סיכוי. 20 שנה הלכנו יחד. 20 שנה הייתי לי ביטחון וחבר, והאבא והאמא שלי. עכשיו אתה עם אמא שלי. נפגשתם והתחבקתם ואתם שומרים עלינו מלמעלה. כמה אהבת את הילדים ודאגת להם שלא יחסר להם דבר. זה לא יכול להיות. אתה לא פה. אני מבטיחה להיות חזקה בשבילך. אני כל כך אוהבת אותך. אני לא מאמינה שאתה לא פה".
קבריהם של וינשטיין (מימין) ולוגסי
האחות מיכל: "קיבלתי אתמול שיחה ולא הייתי מוכנה. זה לא יכול להיות, הוא רק חזר מחו"ל, זה לא הוא. אבל אם אבא אומר אז זה נכון. תמיד הערצתי אותך תומר. שמך הולך לפניך. כבשת כל פסגה בדרך. זה בלתי נתפס. אני עדיין לא מאמינה ואין לי מושג איך להסביר לילד שלי שדוד תומר לא פה. אני בטוחה שתשמור עלינו מלמעלה. אני אוהבת אותך כל כך, אח יקר".
האחות טלי: "תומר שלי, אני מדמיינת אותך רוכב, וטוב לך. ואז בשנייה אחת הכל נעצר. שום דבר לא יחזור להיות כמו שהיה. אח שלי, החבר הכי טוב שלי, אני רוצה להגיד לך תודה. אח גדול שלי, איך אמשיך בלעדיך? הערצתי אותך כל כך. קשה לי להיפרד. הלב לא תופס שהפרידה היא סופית. איך אני יכולה להספיד אותך? איזה עולם אכזר. הבוקר הייתה הברית של האחיין החדש שלך, שלא ראית. זה אבסורד: בבוקר ברית, ועכשיו אני קוברת אותך".
הבת ליה הספידה בבכי: "אבא שלי, תמיד חשבתי שזה לא יכול לקרות. אף אחד לא יודע איך זה מרגיש עד שזה קורה. אבא, הדמות להערצה שלי, אני מרגישה כאילו לקחו ממני חצי. אני כל כך אוהבת אותך. מתגעגעת כל שנייה ושנייה, זה בלתי נתפס".