ד"ש מחנוכה: ראש חץ נדיר התגלה במצודה החשמונאית

ערב חנוכה תש"ף, עם ישראל מקבל דרישת שלום הישר מהימים ההם לזמן הזה בדמות מטבעות וראש חץ שהתגלו לאחרונה בחפירה שנערכה במצודה הצפון-מערבית ביותר של ממלכת החשמונאים, חורבת תפן, ושופכים אור חדש על סוף תקופת בית חשמונאי.

"מהמקורות ההיסטוריים אנחנו יודעים שהמרחב של ארץ ישראל היה במלחמה מתמדת בין הממלכה התלמית שישבה באלכסנדריה שבמצרים ובין הממלכה הסלאוקית שישבה באנטיוכיה שבסוריה", מסביר רועי צבר (35), דוקטורנט באוניברסיטה העברית בירושלים, שחוקר את הגליל בתקופה ההלינסטית, ומי שחפר את המצודה וגילה את הממצאים. "במאה השלישית לפני הספירה, המרחב שלנו, שהיה בשליטה תלמית, הפך לזירת התגוששות בין שתי הממלכות הללו, ובסופה של המאה השתלטו עליו הסלאוקים במהלך המאה השנייה, הסלאוקים איבדו מכוחם וכל מיני ממלכות מקומיות כמו הנבטים, היטורים, הפיניקים והחשמונאים הרימו ראש וחלקם אף הצליחו במרד והקימו ממלכה עצמאית".

ראש החץ שנמצא // צילום: אבירמה האריס

מטבע ינאי שנמצא // צילום: טל רוגובסקי

צאצאיו של מתתיהו הכהן הובילו את המרד ביוונים בשנת 167 לפני הספירה, סיפור המוכר לנו כ"נס החנוכה", וזכו להצלחה. הממלכה החשמונאית הלכה וגדלה: היא התחילה באזור ירושלים, התפשטה לשומרון ולאחר מכן לחלקים ממישור החוף, ובשיאה הגיעה גם לגליל העליון ולעבר הירדן המזרחי.

מצודת תפן, אתר קטן יחסית ששטחו שניים וחצי דונם לא הרחק מכרמיאל, מעולם לא נחפרה. בסקרים ארכיאולוגיים שנערכו במצודה בעבר נאספו ממצאים מפני השטח, שמתוכם הסיקו החוקרים שהיא נבנתה בידי תושבי עכו ההלניסטית, הפיניקים, שרצו לגונן על העיר מפני החשמונאים. מסקנה שממצאי החפירה של צבר שוללים: "חפרנו בארבעה מתוך שבעת המגדלים של המצודה, שניים מהם  השתמרו מעל לגובה הרצפה, ומשניים שרדו יסודות בלבד. הממצאים מהחפירה מצביעים על כך שהאתר הוקם והיה בשימוש במשך זמן קצר בסוף ימי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי. תיארוך הקמת המצודה והשימוש בה מתבססים על כלי החרס והזכוכית, אך בעיקר על המטבעות שנמצאו בחפירה. מתוך קרוב לחמישים מטבעות שנמצאו בעונת החפירה הקצרה שקיימנו, מעל ל-90% מהמטבעות הם של המלך אלכסנדר ינאי, שנטבעו בשנים 85-76 לפני הספירה, בירושלים".

נמצאו חמישים מטבעות בעונת חפירה קצרה. רועי צבר // צילום: טל רוגובסקי

המצודה, הצופה על עיר הנמל המרכזית עכו, לא הייתה הנקודה הכי נידחת בממלכה החשמונאית, אבל היא ככל הנראה הייתה הנקודה הצפונית-מערבית ביותר. נראה שהמצודה שימשה להגנה על גבולות הממלכה על ידי יחידת מצב קטנה בת עשרות או מאות בודדות של חיילים חשמונאים, או שאולי שימשה כמחנה קדמי לקראת התקפה על העיר עכו, עיר שהחשמונאים לא זנחו את השאיפה לכבוש אותה.

המצודה // צילום: אביה כהן, אורות הגליל

כלי הנשק של אחד מאותם חיילים יהודים מן העבר נחשף במהלך החפירה: "מצאנו גם ראש חץ אחד מברונזה, מסוג שאנחנו מכירים מהצבאות ההלינסטיים, אבל אנחנו יודעים שחיילי הצבא החשמונאי עשו שימוש בכלי נשק של צבאות אחרים שנפלו שלל. בגלל שאנחנו לא יודעים בוודאות איך היה נראה הנשק החשמונאי, יכול להיות שהוא בכלל היה שייך לחייל חשמונאי, כי סביר להניח שהם השתמשו בנשק ההלניסטי שהיה מקובל אז".

המצודה העתיקה היא האתר הראשון שמתגלה כשהוא לא מכוסה בשכבות מאוחרות יותר, דבר הפותח פתח למחקר של התרבות החשמונאית כפי שהיא באה לידי ביטוי בגליל, ומי ידע, אולי בהמשך גם ימצא כאן פך שמן קטן מהימים ההם. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו