הסקרים נראים כרגע מבשרים רעות עבור הימין, עתידו המשפטי של ראש המחנה לוט בערפל, אבל הגוש - המונה בכנסת היוצאת 55 מנדטים - חי וקיים, בועט ומתפקד. הדיווחים על הספדו היו מוקדמים מדי. מקורם בעיקר בבעלי עניין מהצד השני, או כאלה שאינם מעודכנים מהצד הראשון. אם לא תהיה הפתעה בדמות קריסה בקנה מידה בלתי צפוי - בלוק הימין המאוחד ילך שוב יחד, באש ובמים, לממשלה או חלילה לעוד בחירות. בזה אחר זה עלו בכירי כחול לבן בימים האחרונים לשידור וטענו כי מרגע יציאת הכנסת לבחירות, בלוק הימין חדל להתקיים. הכוונה ברורה, הרי הדרך היחידה של כחול לבן להציג לבוחריהם אפשרות ריאלית להרכיב ממשלה, עוברת דרך פירוק הגוש.
צילום: פז בר
מי שקפץ על המציאה הוא אביגדור ליברמן שהודיע שמחנה הימין פורק וכי המפלגות החרדיות כבר סגרו הסכם קואליציוני עם בני גנץ לקראת הרכבת ממשלה משותפת בפעם הבאה. אלא שלכל היותר מדובר במשאלת לב, ובמקרה הגרוע יותר - תעמולה שקרית. ליברמן רץ שוב על הטיקט האנטי־חרדי, ואין לו עניין בתחרות עם כחול לבן ויש עתיד, שעלולים להבטיח שוב ממשלה חילונית ולגנוב לו מנדטים יקרים.
לדידם של דרעי וגפני, נתניהו הוא בעל ברית אמיתי
אתמול התראיין יו"ר ש"ס אריה דרעי בגלי צה"ל והבהיר שגם בפעם הבאה ילכו עם נתניהו כאיש אחד. דקות אחר כך עלה משה גפני לשידור בתחנת הרדיו קול ברמה ואמר דברים דומים. יותר מההבהרה עצמה היה מרתק לשמוע את ההסבר. נתניהו, לדידם, הוא בעל ברית אמיתי. נרדף על ידי מערכת המשפט בדיוק כמוהם. אהוד ונערץ על ידי בוחריהם, ולכן הקשר איתו הוא קשר בל יינתק.
הגיבוי המוחלט שמקבל נתניהו מראשי מפלגות הגוש עולה בהרבה על הלויאליות שמקבל ראש הממשלה מחברי מפלגתו. הנאמנות הזאת, היא שתאפשר לראש הממשלה לעצב את הגוש כרצונו. להטיל את כובד משקלו על איחודים או פילוגים כדי למקסם את הכוח האלקטוראלי שלו.
הוא והם יודעים שהקרב הפעם קשה מנשוא. הסקרים מנבאים רעות. חוסר הכרעה במקרה הטוב, מפלה במקרה הרע. אולי זו גם הסיבה לכך שהם נאחזים זה בזה כאחיזת טובע בקש. תהיה הסיבה אשר תהא, הנחת העבודה של הנבחרים והבוחרים תהיה מעתה ואילך אחת: גוש הימין בטון יצוק, ממש כפי שהיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו