לאחר ההחלטה המפתיעה של הפרלמנט ההולנדי בחודש שעבר, שיצאה כנגד סימון המוצרים מישראל והגדירה אותו כאפליה, מסתמן כעת צעד חיובי נוסף: הפרלמנט בהולנד העביר הצעת החלטה הקוראת לממשלה לפעול בשיתוף ארגונים יהודיים במטרה לקדם את מודעות התלמידים בבתי הספר לקהילה היהודית במדינה, תרבותה ומורשתה.
ההצעה, שהועלתה בדיון על תקציב משרד החינוך, התרבות והמדע, איננה בבחינת החלטה מחייבת, אולם ניסיון העבר מלמד כי הממשלה לוקחת בחשבון החלטות כאלה בעת קביעת מדיניות ותוכניות עבודה. זאת, בנוסף לתכנית הפעולה שנלקחה כבר על ידי מליאת הפרלמנט בנושא מלחמה באנטישמיות.
חבר הפרלמנט רולוף בישופ, שהעלה את הצעת החוק אמר כי "קיימת הרבה בורות בקשר ליהודים ולהיסטוריה שלהם. כתוצאה מכך, ישנן דעות קדומות רבות ולא מוצדקות ומופיעים הרבה שקרים המופצים עליהם. הדבר מוביל לאנטישמיות גוברת ברחבי העולם ובהולנד עצמה".
עוד המשיך ואמר: "טוב יהיה לגרום לצעירים להכיר את הקהילה היהודית בצורה ישירה - קחו לדוגמא את המוזיאון להסטוריה יהודית, בתי כנסת ואנדרטאות שמאזכרות את הזוועות של שנות ה- 40-45".
עוד בנושא:
באונסק"ו הודו: הקרנבל בבלגיה אנטישמי
עד הרגע האחרון: המפגינים שיוצאים נגד האנטישמיות של קורבין
חנה לודן, מנהלת המרכז למידע ולדוקומנטציה על ישראל "סי.די" (cidi), רואה בהצעת ההחלטה נקודת ציון חשובה: "המחוקק לקח לו למשימה לכתוב על הנושא ולהגיש זאת לממשלה - ולא הפוך, כפי שקורה לרוב", סיפרה בשיחה עם "ישראל היום". לדבריה, "באופן זה העיסוק בחינוך ובאנטישמיות הינו ממוקד ומסודר.
עוד הוסיפה כי "ההסתכלות הרחבה יותר מעודדת- לא רק לימודי השואה אלא גם תולדות היהודים והבנה של מקומה של הקהילה היהודית, זכויות אדם ומיעוטים, כמו גם שיעורים למשטרה בעניין, בסמינרים למורים ועוד. כל זה עדיין לא עבר רישמית, אבל בהחלט מעודד".
חנה לויד, מנהלת המרכז למידע ולדוקומנטציה על ישראל "סי.די" // צילום: קלאודיה קומרקורדסקי
הנתונים לגבי התקריות האנטישמיות מצביעים אמנם על עליה קלה, לצד עליה ניכרת ומדאיגה ברשתות החברתיות. גם הרטוריקה הפוליטית סובלת מהבעיה. "ארגון סידי רואה התפתחויות אלו בדאגה מכיוון שהשפעתם על האווירה ממשית ניכרת. למשל בבתי הספר ובמועדוני הספורט", סיכמה לודן.
הילה שטרן, סגנית שגריר ישראל בהולנד, סיפרה כי "האנטישמיות מרימה את ראשה גם בהולנד. קיים חשש אמיתי בעניין גם בגלל שהזמן 'מתרחק' מאירועי מלחמת העולם השנייה ועל רקע זה ישנו רצון אמיתי לא לשכוח את המאורעות ולצד זה להשריש לדור הצעיר חינוך רחב יותר על היהודים ומורשתם".
גרפיטי של היטלר ליד קבר רבי נחמן באומן // צילום: שגרירות ישראל באוקראינה
"זו הסיבה שההחלטה שקוראת לשרת התרבות לנהל שיח עם ארגונים יהודיים כדי להחדיר חיבור על התרבות, ההיסטוריה והמסורת לתוך בתי הספר- שכרגע עדיין איננה מחייבת- חשובה למדי. בנוסף, זה מתכתב עם הרעיון למינוי מתאם לטיפול באנטישמיות במדינה שהועלה בשנה שעברה ומתהווה בימים אלה".
במאי האחרון הקצתה ממשלת הולנד 3.35 מיליון דולר למאבק באנטישמיות. בהולנד ישנם כ- 40 אלף יהודים ושלושה בתי ספר יהודים בלבד.