"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ישראל בוחרת שוב: לוח הזמנים לבחירות 2020

מהפריימריז בליכוד והקרב בין נתניהו לסער, דרך התאריך האחרון של רה"מ להגשת בקשת החסינות ועד לתשדירי התעמולה • כל המועדים החשובים עד לבחירות

,עודכן
ישראל בדרך לבחירות לכנסת בפעם השלישית // צילום: אורן בן חקון

קשה להאמין אבל זה קורה: ישראל בדרך לבחירות בפעם השלישית תוך פחות משנה לאחר ששוב שני המועמדים לראשות הממשלה, בנימין נתניהו ובני גנץ, לא הצליחו להשיג את הרוב הדרוש להקמת ממשלה. ישראל שקועה בפלונטר פוליטי עמוק שללא ספק ייזכר בתולדת ההיסטוריה של המדינה.

גם אתמול, אף שמדובר היה בהזדמנות האחרונה בהחלט לנסות למנוע בחירות - לא נעשו כמעט שום מאמצים להידברות בין הצדדים במערכת הפוליטית, בניסיון להגיע להסכמות. ההצעה לקיים את הבחירות לכנסת ה-23 ב-2 במרץ 2020 עברה ברוב מוחלט, וכך נחתם הגולל על ימיה הקצרים של הכנסת ה-22.

בעוד 82 ימים אזרחי ישראל יצאו לבחור את נציגיהם לכנסת ה-23, וזהו הלו"ז הצפוי לבחירות 2020:

26 בדצמבר – הפריימריז על ראשות הליכוד:גדעון סער הולך להתמודד מול ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו. אם סער יזכה לרוב במפלגה, הוא יהיה יו"ר הליכוד החדש אל כרגע אחוזי התמיכה בו אינם גבוהים.

2 בינואר – היום האחרון הגשת בקשת חסינות לכנסת:ראש הממשלה בנימין נתניהו רשאי להגיש ב-21 הימים הבאים בקשת חסינות לכנסת. רק לפני כיומיים גנץ קרא בסרטון שפרסם בחשבון הטוויטר שלו לנתניהו לוותר על החסינות ולהקים ממשלת אחדות, אך נתניהו ענה וטען כי מדובר בספין.

נתניהו בכנסת // צילום: אורן בן חקון

14-15 בינואר - הגשת רשימות המועמדים לכנסת לוועדת הבחירות המרכזית:כיאה למערכת בחירות שלישית,יגישו המפלגות גם בפעם השלישית את הרשימות לכנסת, על אף שהן לא אמורות להשתנות באופן משמעותי. בפעם הראשונה יגישו הרשימות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית החדש, השופט ניל הנדל.

14 בפברואר – תחילת שידורי תעמולת הבחירות:התגעגעתם? הם חוזרים! - תשדירי התעמולה של המפלגות יוקרנו בכל לילה בערוצי הטלוויזיה. מערכת הבחירות העשירית הביאה לנו את "נאום הצ'חצ'חים", הבחירות לכנסת התשע עשרה היו בסימן חברתי ושתי המערכות שהיו פה בשנה האחרונה היו המלוכלכות ביותר שראינו. ומה ישודר בתשדירי תעמולה של 2020? האם עמיר פרץ יגלח שוב את השפם? ומה יהיו התשדירים ההזויים ביותר? נחכה ונראה.

עוד בנושא:

בחירות מועד ג': עוד מאותו הדבר, בתוספת סיכון

הכנסת ה-22 התפזרה: ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית ברציפות

ללא עיסוק במחלוקות האידיאולוגיות - בחירות 2020 מועד ב' הן תסריט ממשי

19 בפברואר – הבחירות בנציגויות ישראל בחו"ל:זהו היום בו תחל ההצבעה לבחירות לכנסת ה-22 בנציגויות הדיפלומטיות הישראליות ברחבי העולם, בהן ישתתפו עובדי מדינת ישראל ונציגי המוסדות הלאומיים המשרתים בחו"ל. הידעתם? בניו יורק קיים הריכוז הגבוה ביותר של בעלי זכות הבחירה מחוץ לישראל נמצא עם 776 בעלי זכות הבחירה.

2 במרס – יום הבחירות לכנסת ה-23:היום בו אזרחי ישראל ייקראו לקלפי בפעם השלישית בתוך שנה. ומה אחוזי ההצבעה הצפויים בבחירות האלו? ללא ספק אזרחי ישראל עייפים ממערכות בחירות ורבים מיואשים, אדישים וטוענים כי לא חשוב אם יצביעו או לא, נציגינו בכנסת בסוף עושים כרצונם ולא מצליחים להקים ממשלה בגלל גחמות פוליטיות. עם זאת, ישנו סיכוי שדווקא בפעם הזו, הציבור ינהר לקלפי בשל הרצון להשיג את ההכרעה המיוחלת. כזכור, בבחירות האחרונות בספטמבר נרשמה עלייה של 1.5% מהבחירות באפריל השנה.

יו"ר כחול לבן בני גנץ // צילום: אורן בן חקון

10 במרס – פרסום התוצאות הרשמיות:לאט לאט יחלו לטפטף התוצאות הרשמיות של הבחירות, וכולנו נחכה לקולות החיילים וקולות הימאים, שיתנו לנו הכרעה סופית על אף שככל הנראה תמונה כללית כבר תהיה לנו. שינוי צפוי בו מפלגות ינועו סביב אחוז החסימה ובמקרה כזה קולות בודדים יוכלו לשנות את המערכת כולה.

16 במרס –הצהרת האמונים של הח"כים החדשים:חברי הכנסת "החדשים – ישנים" יצהירו שוב אמונים למדינת ישראל, בתקווה שהפעם יצליחו סוף סוף להקים ממשלה יציבה בישראל, וחס וחלילה שלא יגררו אותנו לבחירות 2020 מועד ב'.

ישראל שרויה במשבר פוליטי עמוק: במשך שנה המדינה משותקת, ממשלות המעבר כאמור לא עושות שינויים משמעותיים, יש המון עניינים על סדר היום והצעות חוק להעביר, וכרגע הצעת החוק היחידה שהכנסת ה-22 העבירה היא ההצעה לפיזור הכנסת. בואו נקווה שאחרי הבחירות בפברואר, הפעם הבאה שכולנו נתראה בקלפי תהיה בבחירות 2024.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר