הדילמה של נתניהו: לצאת לקמפיין נגד מערכת המשפט או להימנע מסיכון אישי

ביום האחרון של הכנסת ה־22 לא נעשו ניסיונות ומאמצים למנוע בחירות נוספות. הח"כים ממפלגת השלטון שהעבירו זמן בשוטטות במשכן או בפטפוטים במזנון הכנסת עסקו כבר בשאלת היום שאחרי. במערכת הבחירות שיצאה לדרך, בקמפיין של הליכוד.

בליכוד יש שני תרחישים מרכזיים להצלחת המפלגה בבחירות הקרובות: תסריט אופטימי (או אם תרצו, פסימי פחות), שמסתיים בממשלת 61, ותסריט פסימי שנגמר באיבוד השלטון.

הולכים שוב לבחירות

בחירות נוספות ב-2020 הן תסריט ממשי

הכנסת ה-22 התפזרה: אף חבר כנסת לא השיג 61 חתימות

בחירות מועד ג': עוד מאותו הדבר, בתוספת סיכון

הכנסת פספסה הזדמנות

האופטימי לוקח דוגמה מיו"ר ש"ס אריה דרעי. כשדרעי יצא לבחירות עם כתב אישום מרחף מעל ראשו, הוא הגיע למספר חסר תקדים של 17 מנדטים. נתניהו מגיע לבחירות האלה עם תשתית שהונחה לקראת הצגתו כמי שנרדף על ידי מערכת המשפט. הפגנות השטח מלאות האמוציות, התקלות בחקירותיו, שמות מעוררי כעס בקרב מצביעי הליכוד כמו ליאת בן ארי ודינה זילבר - יכולים לעורר את השטח הליכודי ולתת רוח גבית ותנופה למפלגה.

ההתלבטות של נתניהו קשה. האם לצאת למלחמה נגד מערכת המשפט, לעורר את השטח, לזכות בעוד כמה מנדטים אך מן הצד השני לקחת סיכון אישי שהשופטים והפרקליטים לא יראו זאת בעין יפה ועלולים להחמיר איתו. ההחלטה עוד לפניו, אך גורמים שמלווים את נתניהו בשבועות האחרונים אומרים כי אין לו כוונה לצאת למלחמה שכזו.

נקודת אור נוספת שיכולה לשחק לטובת הליכוד, הוא היעלמות הסקפטיות נגד זעקת הגוועאלד. הפעם, כשיריב לוין יילך ביום הבחירות בחוף הים וינסה לשכנע מצביעי ליכוד להגיע לקלפיות, ספק אם ישמע שוב "ממילא נתניהו ינצח". המציאות הראתה אחרת. נתוני הבחירות האחרונות מראים ירידה דרמטית בערים הנחשבות מעוזי הליכוד, ובמפלגה ייחסו זאת לביטחון שנתניהו ינצח את הבחירות.

חזית נוספת: גדעון סער

ויש גם תסריט פסימי. מאוד. נתניהו מגיע למערכת הבחירות הזו במצב משפטי קשה. אנשי "הימין הרך", מצביעי כחלון לשעבר, שלא מתחברים למתקפות על מערכת המשפט, לא יתייצבו לצידו של נתניהו. נתניהו הולך לעמוד מול מתקפה בלתי פוסקת של אנשי כחול לבן בסוגיית השחיתות. "בבוקר דיון בבית משפט ובערב דיון ביטחוני", יעלו מתנגדי נתניהו בכל סרטון, ציוץ או ראיון. שאלות על תפקוד תחת כתב אישום, על מוסריות, חסינות עשויים להשתלט על השיח.

"הבלגן מבית". גדעון סער // צילום: יהונתן שאול

אם לא די בכך, נתניהו מגיע למערכת בחירות שלישית אחרי פעמיים שכשל במבחן התוצאה. הציבור הישראלי לא נכנס לפרטים. הוא בנוי מתבניות. ליברמן הוא הדוגמה הטובה ביותר לכך, הוא הבטיח שיילך 'רק עם נתניהו' ואז הפך את עמדתו ל'רק לא נתניהו'. הוא סגר דילים עם החרדים ואז הפך ללוחם בהם, אבל חזותו הקשוחה והעקשנות שלו מתפרשת כמי שעומד במילה.

הציבור הישראלי עלול לראות בנתניהו כמי שבשורה התחתונה לא הצליח להקים ממשלה למרות שתי הזדמנויות שניתנו לו, "עזבו, ביבי גמר" הם אומרים בשיחות הסלון של יום שישי בערב.

ואל הבלגן שבחוץ צריך להוסיף את הבלגן מבית, או בשמו הנוכחי - גדעון סער. סער אמנם מתכוון להתייצב לצידו של נתניהו אם יפסיד בפריימריז, אך ברור כי בכל כנס או ראיון תמיד תעלה שאלה על אחדות הליכוד. הציבור הישראלי סולד ממריבות. זה מרחיק אותו וזה עלול להתבטא בקלפיות.

מעל הכל, לכולם במערכת הבחירות השלישית ברור שהמפלגות הן לא מה שחשוב. הגוש הוא המשמעותי. שאלת השאלות תהיה האם גוש הימין יכול להגיע ל־61 מנדטים. לפי "תזת מיקי זוהר", אם פייגלין מצטרף לבנט ושקד, ובן גביר לסמוטריץ' ופרץ, יחד עם פעילות הסברתית לכך שליברמן זה כבר מזמן לא ימין - ההגעה ל 61 מנדטים של הימין מובטחת.

אלא שלא כולם מסכימים איתו. שקד ואלקין חוששים, ואף הזהירו בפומבי שבחירות נוספות יפגעו בשלטון הימין. בחדרי חדרים התסריט הפסימי הוא זה שמטה במעט את הכף, ועדיין "מדובר בנתניהו", הם אומרים. "יש לו הרבה יותר מתשע נשמות".