"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מ-8200 לחברות הסייבר: כך מגויסים אלפי חיילים למשרות נחשקות

חברות טכנולוגיה מגייסות עשרות חיילים מיחידות ספציפיות בשיטת חבר מביא חבר • "במידה מסוימת צה"ל מבצע עבורנו את סינון ומיון המועמדים"

,עודכן
תמונת המחשה // צילום: אורן בן חקון

השירות הצבאיביחידות טכנולוגיה עיליותמאפשר לאנשים המשרתים יחד לפתח יחסי עבודה ולהתנסות במשך שנים בהובלת פרויקטים משותפים. כתוצאה מכך נוצרה תופעה שלאחר השחרור - אותם אנשים בוחרים להמשיך ולשתף פעולה גם באזרחות. חברות הייטק שונות מתבססות על העסקת חבריהם של העובדים שלהם, חיילים וקצינים לשעבר מיחידות הטכנולוגיה והמודיעין, וכך מייצרים לעצמם כוח אדם איכותי. אפשר למצוא בנוף של הייטק הישראלי חברות שבהן כמעט כל כוח האדם מגיע מאותה יחידה.

בחברת הסייבר "סייברזן", למשל, מעסיקים בתל אביב יותר מ-200 עובדים, מרביתם מיחידה 8200. "התחרות על העסקת אנשים מוכשרים בהייטק קשה מאי פעם ומהווה אתגר רציני", מספרת גל נוף-איתן, מנהלת משאבי אנוש בחברה. "הקשר שיש לנו עם יחידת 8200 ורצון העובדים למשוך לחברה את חבריהם המוכשרים מהשירות, נותנים לנו גישה למאגר של מועמדים איכותיים ואפשרות לגייס אותם אלינו ביתר קלות. מייסדי החברה היו בעברם יוצאי יחידות טכנולוגיות בצה"ל, לכן בראשית הדרך שהחברה פעלה כסטארטאפ הם צירפו לחברה חברים מהיחידה שהכירו באופן אישי. כך בשיטת החבר מביא חבר התגבשה לה הקבוצה שהובילה את החברה בשנים הראשונות שלה ויצרה בשוק הפרטי המשכיות ליחידה הצבאית. אנו שומרים על רצף בגיוס עובדים שמועמדים הנמצאים לקראת שחרור מצה"ל מקבלים מידע פנימי מחבריהם שכבר מועסקים אצלנו.

"בשגרת היום-יום, העבר הצבאי פחות מורגש, כי לאחר השחרור ככל שעובר זמן אנשים נכנסים לתבנית של האזרחות. אבל מבחינים בעבר הצהלי המשותף של העובדים דרך ההתנהלות ברגעי לחץ או משבר. כאשר נדרשת התגייסות מיוחדת אפשר לשים לב שהחבר'ה מהיחידה נכנסים למוד צבאי ומנהלים אירועים מסוג זה כקבוצה מגובשת. אלמנטים נוספים שנשאבו מהתרבות הצבאית הינם האופן בו מנוהלים תהליכים, הדינמיות בסגנון העבודה וכן תרבות התחקור השוטפת", מוסיפה נוף-איתן.

"בחינים בעבר הצה"לי המשותף של העובדים דרך ההתנהלות ברגעי לחץ או משבר". סייברזן

גם ליאה גידברג, מנהלת משאבי האנוש בחברת הסייבר גארדיקור, מסכימה עם הדברים. "במידה מסוימת צה"ל מבצע עבורנו את סינון ומיון המועמדים. חלק גדול מעובדי החברה יצאו מיחידה טכנולוגית מובחרת. אותם אנשים צלחו מיונים ארוכים, עברו הכשרות טכנולוגיות ברמה הגבוהה ביותר ועבדו בסביבה טכנולוגית מורכבת ומתקדמת. במסגרת תהליך הגיוס משוחררים טריים נוטים לבקש לשבת עם אחד המתכנתים שלנו על אתגר טכנולוגי קיים כדי להבין בדיוק מה יעשו בתפקיד לפני שהם מקבלים החלטה לאיזו חברה להצטרף. זה משותף לאופי של מרבית מיוצאי היחידה החיפוש אחר אתגר, הם לא יתפשרו על אופי העבודה, נניח לשם תחושת נוחות, ויעדיפו לעבוד כשהם מוקפים באנשים מעולים. ארגון שמעסיק מספר גבוה של אנשים מוכשרים וחזקים טכנולוגית נתפס (ובצדק) כארגון בעל טכנולוגיות מעניינות, ומגוון של אנשים חזקים שניתן ללמוד מהם תוך כדי העשייה.

גידברג מציינת כי העובדה שהמשתחררים החדשים מכירים עובדים בחברה מסייע לגיוסם. "הם יכולים לברר לגבי החברה עם אנשים שהם סומכים עליהם", היא מסבירה. "תהליך זה מייצר גם מקרים בהם עובדים שבעברם הצבאי היו ביחסי מפקד-פקוד המתגלגלים לעבוד יחד באזרחות ממשיכים עם יראת הכבוד גם בעבודה".

"במידה מסוימת צה"ל מבצע עבורנו את סינון ומיון המועמדים". עובדים בגארדיקור

בחברת הסטארטאפ "WekaIO" שמו לעצמם למטרה להפוך לבית של יוצאי יחידה טכנולוגית בחיל המודיעין. ניר מקובסקי, מנהל הפיתוח של החברה, מסביר כי "לי ולשאר מייסדי החברה יש עבר צבאי משותף באותה יחידה. לכן כשייסדנו את החברה היה נראה לנו הגיוני לפנות למאגר כוח אדם נגיש עבורנו - אנשים ששירתו איתנו. המשכנו עם הקו עם התפתחות החברה וגם היום דרגי ניהול הפיתוח ומנהלי הצוותים מגיעים מאותה יחידה. השרות הצבאי מאפשר לך להכיר באופן בלתי אמצעי את איכות האנשים והיכולות שלהם, מה שאפשר לנו לממש את רצוננו לגייס את הטובים ביותר. בנוסף, שיטת חבר מביא חבר, הנהוגה בהייטק מעודדת את התופעה הזאת ולכן לעיתים אנחנו נראה קבוצות שלמות של עובדים שהיו באותו צוות בצבא, עוברים לאותה החברה ועובדים באותו צוות פיתוח".

"בהסתכלות על שגרת העבודה, בשירות ביחידה טכנולוגית בחיל המודיעין יש לחיילים מנטליות לפיצוח פרוייקטים מסובכים ואמבציוזים – בדיוק מה שמתקיים אצלנו בחברה המפתחת פתרונות לעבודה עם כמויות דאטה מאסיביות. יש תקשורת שוטפת עם אנשים ביחידה דרך שרות המילואים וגם דרך ימי עיון והדרכות ביחידה. זו קהילה קטנה ומצומצמת ולכן מועמדים פונים אלינו באופן ישיר כי הם מתעניינים במוצר שלנו ומכירים את מייסדי החברה – גם אם לא ברמה האישית, דרך חברים", מוסיף מקובסקי. "אין ספק שהצבא מהווה היום את המקור הטוב ביותר לגיוסים עבורנו ועבור חברות סטארטאפ רבות בתעשייה – ההכשרה ברמה גבוה מאוד וכוח האדם איכותי. אנשים שבאים מאותה היחידה מדברים באותה שפה, יש להם היסטוריה משותפת וערכים דומים. אני לא אומר שזה תנאי הכרחי כדי להתקבל לעבודה אצלנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר