"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הסיעות סיכמו: במקרה של פיזור הכנסת - בחירות ב-2 במרץ 2020
לאחר שהועלו לא מעט תאריכים אפשריים לקיום הבחירות, נציגי המפלגות הגדולות הצליחו לסכם על המועד • הבחירות יתקיימו ביום שני • אלא אם יקרה תרחיש בלתי צפוי, הכנסת ה-22 תתפזר ברביעי בלילה וישראל תלך לבחירות בפעם השלישית תוך שנה
צילום: אורן בן חקון

הסיעות סיכמו: במקרה של פיזור הכנסת - בחירות ב-2 במרץ 2020

לאחר שהועלו לא מעט תאריכים אפשריים לקיום הבחירות, נציגי המפלגות הגדולות הצליחו לסכם על המועד • הבחירות יתקיימו ביום שני • אלא אם יקרה תרחיש בלתי צפוי, הכנסת ה-22 תתפזר ברביעי בלילה וישראל תלך לבחירות בפעם השלישית תוך שנה

יהודה שלזינגר
, עודכן

פתחו יומנים:ראשי כל הסיעות בכנסת, ובראשן הליכוד וכחול לבן, סיכמו הבוקר (שני) כי אם יתקיימו בחירות במקרה של פיזור הכנסת - הן תיערכנה ב-2 במרץ 2020, יום שני.

כזכור, בתחילה הייתה שאיפה בקרב חברי הכנסת לקבוע שהבחירות ייערכו ב-25 בפברואר, אך מדובר בבעיה חוקתית, שכן לפי חוק הבחירות יש לקיימן 90 יום לאחר פיזור הכנסת.

התאריך האפשרי הבא היה ה-3 במרץ אך מכיוון שמדובר בתאריך העברי - ז' באדר, שבו מציינים את יום הזיכרון לחללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע. יו"ר יד לבנים אלי בן שם ביקש לבחור מועד אחר. לקריאתו הצטרפו גם השרים מירי רגב ואופיר אקוניס.

לאחר מכן התברר כי גם בשבוע של ה-10 במרץ, לא ניתן לקיים את הבחירות מכיוון שהתאריך נופל על חג הפורים. התאריך הבא שנבחן היה 17 במרץ, אלא שאז מצוין יום הזיכרון לרבי אלימלך מליז'נסק, שבו חסידים רבים נוהגים לטוס למקום קבורתו שבפולין, מה שגרר התנגדותמצד הסיעות החרדיות.

לבסוף נבחנה האפשרות לקיום הבחירות ב-24 במרץ, אך במערכת הפוליטית יש מי שדווקא רצו לקצר את מערכת הבחירות השלישית הניחתת על אזרחי ישראל בתוך שנה.

אתמול נפגשו ראש צוות המשא ומתן מטעם הליכוד, השר יריב לוין, ויו"ר הוועדה המסדרת, אבי ניסנקורן, כדי לסכם את הפרטים האחרונים לקראת ההכרזה הסופית על בחירות שלישיות.

יו״ר סיעת כחול לבן, ח״כ אבי ניסנקורן מסר אז: ״כחול לבן תעשה כל מאמץ, עד לרגע האחרון, למנוע בחירות נוספות ומיותרות למדינת ישראל. כפי שהבטחנו לציבור, אם נתניהו ימנע הקמת ממשלת אחדות ונאלץ לפזר את הכנסת, נקיים מערכת בחירות קצרה ככל שניתן. אני שמח שבליכוד ובשאר סיעות הבית הסכימו להתגייס למהלך הזה״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...