אי אמון קונסטרוקטיבי. תיקון לחוק יסוד: הממשלה שקובע כי אין להסתפק באי אמון בממשלה ברוב של 61 ח"כים, אלא יש להציע ראש ממשלה חלופי וממשלה חלופית - זאת על מנת לייצב את המערכת הפוליטית ולהקשות על שינויים דרמטיים בשלטון. על הממשלה החלופית לפרט את קווי היסוד שלה, את מדיניותה ואת חלוקת התפקידים בין השרים שיכהנו בה. היא נכנסת לתפקידה אחרי שהכנסת הביעה בה אמון. כך, במקרה שגנץ יקים ממשלת מיעוט, הליכוד יהיה חייב להציג ממשלה חלופית בעתיד על מנת להפיל את הממשלה.
התפלגות סיעה. החוק מאפשר לסיעות להתפלג, אולם הוא קובע כללים נוקשים בנושא. כיום נקבע בחוק שרק שליש מחברי סיעה רשאים להתפלג ולהקים סיעה עצמאית. כלומר, במקרה של סיעת כחול לבן, המונה 33 ח"כים, לפחות 11 ח"כים מהסיעה צריכים לבקש להתפלג על מנת שבקשתם תאושר על ידי ועדת הכנסת. בימים אלה מנסה ח"כ עודד פורר לקדם הצעת תיקון לחוק, ולפיה יספיקו 7 ח"כים בסיעה שיבקשו להתפלג כדי שבקשתם תאושר. בסיעות שבהן עד 4 ח"כים יוכלו על פי ההצעה גם שני ח"כים להתפלג.
ממשלת אחדות לאומית. ממשלה רחבה שבה שותפות מרבית הסיעות בכנסת. שתי ממשלות כאלו כיהנו בארץ בשנים 1990-1984, ובהן היו חברים יותר מ־80 ח"כים. בראשונה עמדו ברוטציה שמעון פרס (העבודה) ויצחק שמיר (הליכוד). לממשלה הזו היו הישגים רבים והיא הצליחה מאוד, בעיקר במאבקה נגד האינפלציה, וכן תרמה לשיפור האווירה הציבורית השסועה בארץ.
ממשלת מיעוט. הכוונה לממשלה שאין לה רוב של 61 ח"כים, אלא ממשלה שנשענת על מספר קטן יותר של ח"כים - 44 או 47 - שהם חברי הקואליציה, אולם יש לה תומכים מהאופוזיציה. זו הנוסחה המוצעת כעת, ולפיה חברי הרשימה המשותפת (או חלקם) יתמכו מבחוץ בממשלה בראשות גנץ, אם תוקם, וימנעו את הפלתה.
ממשלת מעבר. כזו היא הממשלה הנוכחית, המוגדרת ממשלת מעבר משום שהיא הוקמה לאחר הבחירות ב־2015 והיא תמשיך לכהן כל עוד לא תוקם ממשלה חדשה שתזכה באמון הכנסת. אין לממשלה הנוכחית רוב בכנסת ולכן הכנסת משותקת. חסרונותיה של ממשלת מעבר רבים, משום שהיא לא יכולה לגבש תוכניות לטווח ארוך, אלא היא עוסקת רק בבעיות השוטפות בתחומי הביטחון, הכלכלה והחברה.
מתווה הנשיא. נשיא המדינה ראובן ריבלין הציע במהלך המו"מ להקמת הממשלה ליו"ר הליכוד נתניהו וליו"ר כחול לבן גנץ מתווה נבצרות, ולפיו אם היועמ"ש לממשלה מנדלבליט יודיע כי בכוונתו להגיש נגד נתניהו כתב אישום, יצטרך נתניהו להכריז על נבצרות, כלומר לפנות את מקומו כראש ממשלה, אך יוכל להישאר להתגורר בביתו ברחוב בלפור. הצעתו של הנשיא לא פירטה אם נתניהו יוכל להמשיך לכהן בתפקידו עד לתחילת משפטו או עד לתחילת חקירתו בביהמ"ש.
תקופת 21 הימים. פרק הזמן האחרון שנקבע בחוק יסוד: הממשלה, שמאפשר הקמת ממשלה חדשה לאחר ששני ראשי המפלגות הגדולות, נתניהו וגנץ, נכשלו במאמציהם לגייס רוב להקמת ממשלה. תקופת 21 הימים תחל מחר, אלא אם תתרחש היום פריצת דרך וגנץ יודיע לנשיא שעלה בידו להרכיב ממשלה. בפרק זמן זה רשאים 61 ח"כים להחתים ח"כ שנראה להם בעל יכולת וכישורים לכהן כראש הממשלה. המועמד חייב לתת את הסכמתו לכך בכתב.