"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תקדים: תינוק שנולד מתרומת ביצית לא יוכר כיהודי

בצעד שנוי במחלוקת ובניגוד לעמדת היועמ"ש, קבעו בביה"ד הרבני: תורמת ביצית תעבור בירור יהדות, אחרת לא תוכר יהדותו של התינוק

,עודכן
תמונת המחשה // צילום: Getty Images

בית הדין הרבני בבאר שבע קבע בצעד תקדימי ושנוי במחלוקת כי תינוק שנולד מתרומת ביצית לא יוכר אוטומטית כיהודי, והתורמת תאלץ לעבור בירור יהדות. בפסק הדין החריג קשרו הדיינים, הרב אליהו אריאל אדרי, הרב אבידן משה שפנייר והרב אברהם הרוש כי יהדותו של תינוק תיבחן גם בשאלה אם אמו התחתנה דרך הרבנות הראשית.

ישנה מחלוקת בנוגע לשאלת יהדותו של תינוק שנולד כתוצאה מתרומת ביצית. חלק מהפוסקים קובעים כי זהות היולדת היא שרלוונטית, ואילו אחרים טוענים שיש לבחון את דתה של תורמת הזרע, שנותרת לרוב אנונימית. מבחינת המשרד לרישום אוכלוסין זהות היולדת היא זו שקובעת ולכן התינוק הוא יהודי בכל הנוגע לרשויות המדינה, אך בכל הנוגע לנישואים יש צורך לאשרר את דתו של התינוק.

הדיינים ביקשו במהלך ההליך כי ייחשפו בפניהם מאגר המידע של משרד הבריאות בנוגע לתורמות, על מנת לברר האם תורמת הביצית היא יהודייה, אולם בתשובה של היועץ המשפטי לממשלה, שצורף לתיק לאור חשיבותו, קבע האחרון כי בית הדין אינו מוסמך להורות כי יומצאו לו פרטי התורמת. הוא צירף חוות דעת של היחידה למשפט עברי במשרד המשפטים, שלדבריו אין צורך בבירור יהדות מכיוון שרוב מוחלט של הסיכויים הם שתורמת יהודייה.

בפסק הדין תקפו הדיינים את החלטה זו, שגורסת כי קביעת הדת תיעשה על ידי הרישום במרשם אוכלוסין. "פרשנות זו יצרה את המצב האבסורדי בו ביקשה האם שלפנינו בכוונת מכוון לקבל תרומת ביצית מתורמת יהודייה, אולם בפועל יהדותה של התורמת אינה מהווה אפילו ראייה לכאורה", כתבו. "בכל הכבוד, לא לשם כך צורף היועץ המשפטי לממשלה לתיק. המצופה מהיועץ המשפטי לממשלה היה כי יתייחס להצעתנו, ולפיה אימות היהדות ייעשה על ידי פסק דין מבית דין מוכר, דבר שלצערנו לא באה לגביו כל התייחסות בחוות דעתו", הוסיפו.

החלטת היועמ"ש - "אבסורדית // צילום: רויטרס

הדיינים התנגדו לעמדתו של היועמ"ש וטענו כי מקריאת הוראות חוק תרומת בציות אין ספק שתכליתו לדאוג לכך שילד הנולד מתרומת ביצית יהיה בן דתה של האם הנתרמת, בין היתר כדי שיוכל להינשא בבוא היום בהתאם לדתה של אמו ללא קושי. "כדי להגשים בצורה המיטבית את מטרת החוק יש לאמץ את הפרשנות לחוק המעניקה לבית הדין הרבני סמכות לברר את יהדותה של התורמת". הם הביאו רציונל זהה בבירור יוחסין אצל מאומצים שלפיו רושם נישואים ייחשף לפרטי האם הביולוגית על מנת לברר את יהדותה, זאת למרות העובדה שמדובר בתיקים סגורים לציבור.

לבסוף, קבעו כי על תורמת הביצית לפנות לבית הדין הרבני על מנת לעבור בירור יהדות. אדם המקובל על ידי הרבנות הראשית, כגון איש משרד הבריאות, יצהיר לאחר מכן כי הדבר נכון ויינתן אישור יהדות לתינוק. "ככל שלא תתקבל הודעת משרד הבריאות כי כך נעשה, לצערנו לא יהיה מנוס מלסגור את התיק בהעדר נתונים כלשהם על יהדות תורמת הביצית, תוך שמובהר כי העוול שנעשה לבן ולאמו גדול מנשוא", סיכמו הדיינים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר