"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הסרטון הנדיר גילה את סיפור המשפחה שנמחקה
במשך שנים החזיק אריה בומזון בסרטון שצילם קרוב משפחתו בפולין • רק כשהתוודע לפרויקט "אוספים את השברים", יצא למסע בעקבות האנשים שמופיעים בו
צילום היסטורי. רק אחד שרד // צילומי ארכיון: יד ושם

הסרטון הנדיר גילה את סיפור המשפחה שנמחקה

במשך שנים החזיק אריה בומזון בסרטון שצילם קרוב משפחתו בפולין • רק כשהתוודע לפרויקט "אוספים את השברים", יצא למסע בעקבות האנשים שמופיעים בו

, עודכן

איש במשפחת בומזון לא הבין עד הסוף את משמעות הסרטון והצילומים שהיו בידיהם מתקופת עליית הנאצים לשלטון. בני הדור השני אמנם ידעו שמדובר בקרובי משפחה, שהתגוררו בפלוצק שבפולין, אך רק פגישה עם אנשי פרויקט "לאסוף את השברים" של יד ושם הובילה את המשפחה לצאת למסע שורשים, שבסופו גילו סיפור מרתק על המשפחה, שכמעט נמחקה כליל.

את המסע החל אריה בומזון, תושב כרכור, לפני כשנה, במפגש עם נציגי יד ושם שהגיעו לביתו לאיסוף צילומי משפחתו. בומזון, יליד 1947, בן יחיד להוריו יוליוס ובלה, גדל בבית שבו לא דיברו על השואה. הוא ביקש למסור תמונות מקור אחדות של משפחת אביו יוליוס (ישראל אברם) בומזון, מסוף שנות ה־30, כשהוא וידע מעט מאוד על הדמויות הרבות המופיעות בתמונות. עוד סיפר לאנשי יד ושם כי יש לו קלטת וידאו, עותק של סרטון שהוסרט על ידי בן דוד של אביו, הרמן קלר, בשנת 1937 בפלוצק. סרטוני וידאו מאותן השנים הם לא דבר שכיח, והסרטון עורר עניין.

בומזון לא ידע להרחיב על הסרטון, אך בעקבות שאלות של אנשי יד ושם החליט לחקור את הנושא לעומק. הוא יצר קשר עם בת דודתו, סוזן מוקלי, נכדתו של קלר, המתגוררת בקנדה, שאצלה נמצא הסרטון המקורי. בומזון הפנה את אנשי יד ושם לבת דודה נוספת, סנדרה רודריגז, המתגוררת בארה"ב, גם היא בת לניצול שואה, סאם בריגט, בן דוד נוסף של אביו של בומזון. בני הדודים החליטו לצאת למסע שורשים משותף בפלוצק. לאחרונה הם אף ביקרו במקומות שנראים בסרטון ובתמונות, ואשר בהם חגגה המשפחה מפלוצק עם בני הדודים מארה"ב ב־1937.

לזכור את כולם

נוסף על כך, הם ביקרו בארכיון העיר פלוצק ומצאו תיעוד על המשפחה הענפה, שחיה בעיר מראשית המאה ה־19 עד לתקופת השואה. הם ביקרו בבית הכנסת הישן של העיר, שמשמש היום מוזיאון ליהודי העיר, וביקרו בבתים שבהם התגוררו בני המשפחה. במוזיאון היהודי באזור פגשו אדם, שגר בבניין שבו חי בעבר אביה של סנדרה. הוא מיהר לביתו והביא לה תעודות שהיו שייכות למשפחתה. מפגישות שערכו בני המשפחה בפלוצק, גילתה המשפחה את הסיפור מאחורי הסרט והתמונות שהיו בידה.

גירוש יהודי פלוצק// צילומי ארכיון: יד ושם

הם גילו כי קלר עזב את פלוצק ב־1913 לאחר שאמו, חנה קלר־פרדמן, נפטרה. בארה"ב נישא ונולד לו בן. בעקבות צורך בשיפוץ המצבה של אמו חזר קלר עם בנו נורטן, שהיה בגיל בר מצווה, לבקר בפלוצק. כך בשנת 1937 הגיע הרמן קלר לביקור משפחתי בפלוצק בפעם הראשונה מאז עזב אותה. קלר הגיע לביקור בפלוצק מלווה במסרטה אישית ובמצלמה, והחל בתיעוד האירועים, בלי לדעת שבתוך כמה שנים יקבל התיעוד ממד טרגי.

מתוך המשפחה הענפה, שחיה במשך דורות בפלוצק ומוצגת בסרטון ובתמונות, שרדו רק שלושה בני דודים: יוליוס בומזון, אביו של אריה; ישראל צינמון, בן דודו של יוליוס, שעלה לארץ לפני פרוץ המלחמה; וסאם בריגט, אביה של סנדרה רודריגז. במהלך המסע צפו בסרט והביטו בתמונות שוב ושוב עד שהצליחו לזהות כמעט את כל הנוכחים.

באחד התצלומים נראה יוליוס מסב לשולחן ועליו נרות, לצד שישה מבני משפחתו הגרעינית: מימין - סבו, חיים יוסק זלזניאק; רעייתו השלישית של הסב, פייגה גולדמן; יוליוס בומזון; אחיו, אייזק־יעקב בומזון; אחותו, חנה בומזון; אביו, לייב בומזון; ואמו, טובה בומזון. היחיד ששרד מבין כל המצולמים, הוא יוליוס. בצילום אחר שבו בני המשפחה יושבים בחוץ סביב שולחן, ביולי 1937, זוהו הוריו של יוליוס, טובה ולייב, אחותו חנה, דודו לייזר ברייגהארט, בן דודו לייזר צינמון, סבו של בומזון חיים יוסק זלזניאק, ואחייניתו של לייזר ברייגהארט (שמה לא ידוע).

משפחת בומזון באחד הצילומים מ־1937 // צילומי ארכיון: יד ושם

שיא הביקור מבחינת בני המשפחה היה פגישה עם בת דודה, שמתגוררת בפלוצק זה 50 שנה. "הגענו אליה בעקבות עדויות שמצאו אנשי יד ושם, של שתי אחיות ששם המשפחה של אמן מבית היה בומזון", תיאר אריה בומזון, "מתברר שהאחיות שהו ברוסיה אחרי תחילת המלחמה וכך שרדו. לאחר תום המלחמה הן שבו לפלוצק, ובת הדודה שפגשנו היא נכדה של אחת מהן, ולא היה לה מושג שיש בני משפחה ששרדו את המלחמה והיא גם לא שמעה עלינו, בני הדור השני".

כאילו סיימנו שבעה

"הנסיעה בספטמבר השנה לפולין היתה מרגשת מאוד", סיכם, "רק אחרי הנסיעה הבנתי את גודל האובדן במשפחה שלנו, שרובה נרצחה בשואה. היה לי חשוב להגיע לשם ולראות איפה כולם גרו. זו היתה סגירת מעגל עבורי. לאחר שחזרתי לישראל הרגשתי שהסתיימה השבעה. אני מבקש להודות ליד ושם, שעזרו לי לגלות פרטים חדשים על המשפחה המורחבת שלי". הסרט המקורי, המציג את המשפחה שבודדים ממנה שרדו, יועבר בקרוב למשמרת ביד ושם במסגרת "לאסוף את השברים", הפרויקט הלאומי להצלת פריטים מתקופת השואה.

לתיאום מסירת פריטים אפשר ליצור קשר: 02-6443888,collect@yadvashem.org.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...