"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האם נמצאה הנוסחה המושלמת לשירי פופ?
חוקרים במכון מקס פלאנק בדקו את אזורי המוח של כשמונים נסיינים בזמן האזנה לשירים פופולריים, וגילו את הסוד ללהיטי פופ מצליחים
האם נמצאה הנוסחא מאחורי הלהיטים שלה? ביונסה בהופעה בסופרבול ב-2013 // האם נמצאה הנוסחא מאחורי הלהיטים שלה? ביונסה בהופעה בסופרבול ב-2013 // צילום: רויטרס

האם נמצאה הנוסחה המושלמת לשירי פופ?

חוקרים במכון מקס פלאנק בדקו את אזורי המוח של כשמונים נסיינים בזמן האזנה לשירים פופולריים, וגילו את הסוד ללהיטי פופ מצליחים

אסף גולן
, עודכן

האם נמצאה הנוסחה ליצירת שירי פופ שיהפכו ללהיטים? מומחים ממכון מקס פלנאק בגרמניה בחנו 745 שירים שכיכבו ברשימת הבילבורד היוקרתית בין 1958 ל-1991. מסתבר כי נקודת המפתח בשיר מצליח היא שילוב בין ההרגל של המוח והציפיה שלו למבנה מוכר לבין אפקט ההפתעה של שינוי ברצף הזה.

למעשה מדובר בסוג של איזון בין ההרגל וההפתעה כשכך נוצרת במוח חוויית ההנאה. בין השירים שנחקרו היו למשל שירו של הזמר ג'יימס טיילור, “Country Road”, שירה של טינה טרנר, “What’s Love Got to Do with It”, ושירם של החיפושיות “Ob-La-Di, Ob-La-Da”.

החוקרים הסירו מהשירים את המילים ואת המלודיות והותירו רק את רצף האקורדים ואתם הם השמיעו ל-79 נסיינים כשהם בוחנים את האזורים במוח ששותפים בפעילות של ההנאה והעיבוד של השירים.

מסתבר כי האמיגדלה, ההיפוקמפוס וקליפת המוח הם החלקים במוח שעוסקים בניתוח השירים ובהנאה מהם. לדברי הדוקטורנט וינסנט צונג, "יש חשיבות רבה מאד להבנת מנגנוני ההנאה והעונג במוח. הכוונה היא לא כדי לייצר להיטי רוק אלא להבין איך ניתן לעודד אדם כשהוא במצב רגשי לא טוב".

לכן החלטנו לנתח שירים אהובים מאד כדי להבין מה בהם גורם לנו עונג, וכך למצוא את דרך ההפעלה של התהליך במוח. מה שמצאנו זה שמדובר באיזון מסוים בין הרצף לאפקט ההפתעה. נקודת המרכז היא ברצף אקורדים שדוחף את המאזין ליצור תהליך של פתרון הציפיות שלו מהרצף של השיר. כלומר ההפעלה של המוח במסגרת השיר באופן יצירתי היא הגורם להנאה".

כעת החוקרים מתכננים לבחון את אותו תהליך בסרטי קולנוע פופולריים והצגות. "מחקר כזה עוזר לנו להבין לא רק ממה אנו נהנים, אלא גם מה המשמעות של להיות אנושי" הוא סיכם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...