"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מנוחה אחרונה: אחרי 75 שנה נמצאה צוללת אבודה

בינואר 1944 יצאה הצוללת האמריקנית לדרכה האחרונה • לאחרונה החלו חיפושים אחריה, בעקבות טיפ של חובב ספינות יפני

,עודכן
הצוללת האבודה // צילום: הצבא האמריקני, מתוך ויקיפדיה

סוף לתעלומה:75 שנה אחרי שטבעה במהלך קרב ימי, נמצאה צוללת חיל הים האמריקני U.S.S. Grayback ליד חופי אוקינאווה ביפן. הצוללת יצאה מפרל הארבור למשימתה העשירית ב-28 בינואר 1944, כשעל סיפונה 80 מלחים, אולם לא שבה לבסיסה ואחרי שלושה שבועות הוכרזה כנעדרת.

חיל הים האמריקני איבד במהלך מלחמת העולם השנייה 52 צוללות. ארבע שנים לאחר המלחמה, ב-1949, פורסם ספר שבו מיקומן המשוער של צוללות אלו, על פי נתונים שנאספו במפקדת חיל הים היפני והגרמני, אלא שבשל טעות בתרגום או אי הבנה של דיווח מנושאת מטוסים יפנית, נקבעו קו אורך ורוחב שגוי למיקום שבו נפגעה הצוללת.

חיל הים האמריקני איבד במערכה של מלחמת העולם השנייה 52 צוללות ואחרי סיום המלחמה הוציא החיל בשנת 1949 ספר ובו מיקומן המשוער של הצוללות האלו על פי נתונים שנאספו במפקדת חיל הים היפני והגרמני.

במשך שנים ארוכות גורל הצוללת נותר במסתורין, עד שחובב ספינות סוחר יפני בשם יטקה אווסקי החליט לעבור על דיווחי הצי הקיסרי וגילה דיווח מה-27 בפברואר 1944 שבה נמסר כי מטוס יפני הפיל פצצה על צוללת, שטבעה ללא ניצולים. החובב היפני גילה שיש טעות בין הדיווח היפני לדיווח בתרגום האמריקני. "שמתי לב לטעות הזו וחשבתי שצריך לדווח עליה", הסביר לניו יורק טיימס. "מבחינתי למצוא צוללות טבועות אמריקנית זה חלק מהעיסוק בכל התקופה הנוראית הזו, שבה טבעו 80 אחוז מספינות הצי היפני".

המידע הועבר לצייד הצוללות והספינות האמריקניות האבודות, טים טיילור, שהקים כוח משימה בשם "52 האבודות", במסגרתו הוא מחפש אחר הצוללות האמריקניות שטבעו. לדבריו, כ-47 מהצוללות התפרקו ולא ניתנות למציאה, אך חמש צוללות נפגעו או פגעו בקרקע במקומות ידועים.

בעקבות המידע החדש יצא צוותו של טיילור לאזור אוקינאווה, שם הורד למים רובוט ימי עצמאי עם סונר, לבדיקה של המיקום שעליו דיווח המטוס היפני. לצוות היו לא מעט קשיים ובעיות טכניות, אך ביום האחרון, לקראת יאוש, ראה טים בנתוני הסונר שתי אנומליות.

טיילור הוריד למים רובוט נשלט באופן ידני, ושם נחשפה מולו הצוללת האבודה. "מולי ראינו את הצוללת ומגדל הפיקוד שלה, שהועף ממקומו. הייתה לנו התרוממות רוח בשל הגילוי, אך גם היינו מפוכחים, כי למעשה מצאנו קבר של שמונים אנשים יקרים". צוות המחפשים ערך טקס זיכרון קצר במקום ומיקם במפות את הנ.צ. המדויק בו נחה הצוללת בעומק 1400 רגל בקרקעית הים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר