"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההתנפלות על אוחנה היא אנטי־עיתונות

את העיתונאים מהשמאל לא באמת מעניין אם אוחנה הפר צו איסור פרסום • הם מתקוממים נגד דבר אחר לגמרי: אובדן שליטתם הטוטלית בזרם המידע • דעה

,עודכן
השר אמיר אוחנה // צילום: יהונתן שאול

התנפלות התקשורת על שר המשפטים אמיר אוחנהבגין דבריו בכנסת ביום רביעי שעבר, חושפת אמת פשוטה. קובעי סדר היום בישראל - קרי: הכתבים, הפרשנים והעורכים הבכירים במערכות התקשורת בטלוויזיה וברדיו - מוּנָעִים היום מאידיאולוגיה, הרבה יותר מאשר מאינטרס מקצועי.

לאן נעלם האינסטינקט העיתונאי שלהם? היה מצופה מעיתונאי להתקומם נגד הוצאת צו איסור פרסום לקראת שידור הדיווח של עמית סגל, על אודות מה שנחשד כהתעללות או שימוש בשיטות פסולות במסגרת חקירת עד המדינה ניר חפץ במשטרה. מי שיכול להתקומם נגד פרסום מידע חשוב כל כך, אינו חושב אלא על קידום אג'נדה.

השר אוחנה במתקפה על מערכת המשפט // צילום: יוני ריקנר

עיתונאים שמאמינים באמת בזכות הציבור לדעת, היו מריעים לשר לאוחנה על כךשניצל את החסינות הפרלמנטרית שלוכדי להוציא את האמת לציבור במליאת הכנסת. דבריו חיזקו את החשש לגבי פעילות פלילית לכאורה, ולמצער גבולית ביותר, של חוקרי 433 ושל ליאת בן ארי ושי ניצן באישור שיטות החקירה המפוקפקות. הוצאת צו איסור פרסום על הפרטים היא כשלעצמה פגיעה חמורה מצד הפרקליטות בזכות הציבור לדעת.

את בכירי הברנז'ה המשלחים חיצי ביקורת בשר אוחנה, לא מעניינת באמת השאלה אם הפר או לא הפר את הצו השערורייתי שאסר את פרסום הפרטים המזעזעים. במקרים אחרים הם הריעו לבעלי תפקידים ולקולגות שהפרו צווי פרסום.

הם מתקוממים על דבר אחר לגמרי: אובדן שליטתם הטוטאלית בזרם המידע. עד כה הם נהנו ממונופול על המידע, בעיקר זה שמגיע ממערכת אכיפת החוק ומהפרקליטות. השאר, בעיקר בימין, נאלצו להסתפק בפרשנות על האינפורמציה שהם הביאו באופן בלעדי. וחשוב לציין, מי שמטפטפים להם חלק גדול מהמידע - לא כולו, כמובן - הם בעלי בריתם בתוך המערכות, במשטרה, בפרקליטות ובמערכות חיוניות אחרות בשירות הציבורי. הדבר החשוב להבין הוא שללא קשר לזהות המקורות - עמית סגל, וכמובן אוחנה, הם "אויבי הציבור" כי הם מביאים את הנתונים שגורמים בתוך מערכת אכיפת החוק, וידידיהם הטובים בתקשורת, מעדיפים שהציבור לא יידע, ושעד כה הם הצליחו למנוע ממנו.

פרקליט המדינה שי ניצן // צילום: אורן בן חקון

לפני שבועיים פרסמנו כאן את האזהרה שהמשפטנים האמריקנים השמיעו בפני אביחי מנדלבליט בסוף השימוע לראש הממשלה. הם אמרו לו כי אם ילך לפי הגישה של שי ניצן ויקבע שסיקור חיובי הוא סוג של שוחד, הוא יהרוס את חופש העיתונות בישראל.

עם חקירת יועצי התקשורת של ראש הממשלה תוך החרמת הטלפונים הניידים שלהם - הוכח שהמשפטנים האמריקנים צדקו. תפיסת הטלפונים אפשרה למשטרה ולפרקליטות לנבור בכל השיחות של שליחי נתניהו עם העיתונאים, ולהביא למצב שכל עיתונאי שכתב דברים חיובים על נתניהו צריך לחשוש שיכניסו אותו לתא מעצר עם פשפשים במשך שבועיים ויביאוהו לפשיטת רגל באמצעות הוצאות משפטיות אדירות.

התגובה הברוטאלית של אנשי התקשורת בכל המערכות לנאומו של אוחנה בכנסת מעלה את החשש שהם עצמם יכולים לגלם את תפקיד האויב של חופש העיתונות. מבחינתם, הקביעה של ניצן שסיקור חיובי הוא שוחד, היא הדרך להחזיר ולשמר את המונופול שלהם על זרם המידע. מי צריך את חוק "ישראל היום", אם אפשר לקבוע שהבעת דעה אחרת היא פשע?

על כן, מעבר לרצון המשותף להם ולגורמים במערכת לראות בסילוק נתניהו, מה שמניע אותם יותר מכל הוא הדחף לקבע ולמסד את הנורמה האנטי־דמוקרטית של ניצן, נורמה שנועדה בראש ובראשונה להציל את המונופול שלהם על מידע, ובמידה רבה מאוד - גם על דעה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר