"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"המרוץ לדראג של רופול": וולגריות והחפצה גברית

"המרוץ לדראג של רופול" הגיע לבריטניה, והוא הרבה יותר מחוספס • המתמודדים וולגריים במסווה של נועזות - וזה לא גורם לרצות לצפות בתוכנית הזאת, אלא אם אתם קהל היעד שלה

,עודכן
מדבר לקהל שבוי. רופול

זה היה רק עניין של זמן עד שהפורמט הנוצץ שלרופוליחצה יבשות ויחפש את מלכת הדראג מחוץ לארה"ב. דראג הוא סוג של בידור ויש לו קהל בכל העולם. נהוג לשייך אותו לקהילה הגאה, מה שבדרך כלל נכון כי רוב הדראגיסטים הם גייז ומבחינת הקהל קשה לדעת עד כמה סטרייטים מתחברים לקונספט הזה, אם בכלל. הדיבור בתוכנית הוא הומואי, ההחפצה הגברית זועקת לשמיים ואם מישהו היה מעז לעשות דברים דומים בתוכנית שבה משתתפות נשים, התוכנית היתה כבר מזמן יורדת מהמסך ומושמצת בכל מדיה חברתית.

החיים החדשים של נטע ברזילי

הביצוע המפתיע של "פאוץ'"

"המירוץ לדראג יגיע לישראל"

זאת הפעם הראשונה שהתוכנית נודדת לבריטניה, והיא מתקבלת בגרסה המקומית כמו שרק האנגלים יודעים: עם פה מלוכלך והרבה חספוס. כמות הגסויות שנורות על המסך כבר בפתיחה מבהירה למי שעוד היה לו ספק - זאת ממש לא תוכנית לכל המשפחה.

זאת תחרות שבה מי שבולט יותר, נועז יותר ופומפוזי יותר - מקבל יותר תשומת לב. וזה גורם למתמודדים להיות וולגריים במסווה של נועזות. נועזות יכולה להיות חיננית ואסתטית, אבל כשזה גולש למחוזות הוולגריות אתה מאבד את החשק לצפות בזה (או שאני פשוט לא קהל היעד). אז נכון שזאת תוכנית שכל המהות שלה היא להתחפש למישהו שהוא לא אתה, אבל זה גורם לך לחשוב מה אנשים מסתירים ביום-יום שלהם שהם מאפשרים לעצמם להוציא החוצה כשהם בתחפושת.

צריך לומר בהגינות שהמשתתפים לוקחים מאוד ברצינות את מה שהם עושים. נדרשת המון סבלנות כדי לאפר את עצמך במשך שעות, העבודה שלהם על התלבושות עצומה, היצירתיות שלהם מרשימה ותוצאות המשימה שלהם על המסלול מושקעות ומפתיעות.

"המרוץ לדראג של רופול" בגרסה הבריטית כנראה יענה על הציפיות של מי שהוא קהל שבוי של הקונספט. עלי זה פחות עבד.

"המרוץ לדראג של רופול - בריטניה", yes DOD

סערת הדרת הזמרות: מה דעתכם בנושא?

תתפלאו: זו ארוחת החלומות של אסף גרניט

כל התרבות, הרכילות והבידור - עכשיו באינסטגרם!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר