בישראל לא הופתעו משיגור הרקטות בליל שישי לשדרות. כבר כמה שבועות רווחת במערכת הביטחון ההערכה שהג'יהאד האסלאמי תלוי על בלימה, ומחפש תירוץ לפעול.
על רקע הנפיצות הזאת, נמנעה ישראל מלתת לארגון את התירוץ שחיפש. בשבועות האחרונים טופלה הרצועה בכפפות של משי. הסחורות והדיג התנהלו כסדרם, במתכונת המורחבת. הכסף הקטארי נכנס בשבוע שעבר לעזה, וגם שיחות ההסדרה נמשכו כרגיל. אפילו ההפגנה הקבועה ביום שישי על הגדר היתה שלשום רגועה יחסית, וגם הנימוק של הזדהות עם פגיעה באינטרסים של פטרונו האיראני - שהיה עילה לפרץ אלימות קודם של הג'יהאד בחודש ספטמבר - לא עמד ברקע הפעם, משום שישראל נמנעה בחודש האחרון מתקיפות בסוריה כחלק מהערכת מצב רחבה שמתבצעת כעת בסוגיה האיראנית.
נראה כי הסיבה לירי נעוצה במאבק הפנים־עזתי בין הג'יהאד האסלאמי לחמאס, שנאנק תחת עול השלטון והמצב האזרחי־כלכלי המחמיר ברצועה. הציבור בישראל לא ער לכך, אבל עזה על סף קריסה. התושבים מיואשים, האבטלה גואה, התשתיות לא עומדות בעומס. חמאס מנסה לשפר את המצב בדרך של הסדרה, מחשש שמלחמה תוביל לקריסת שלטונו. זה מחייב אותו להימנע מפעילות צבאית יזומה, ולוואקום הזה נכנס הג'יהאד האסלאמי, שבהיעדר אחריות שלטונית חופשי לעשות כרצונו - בדיוק כפי שחיזבאללה עשה במשך שנים ארוכות בלבנון.
זו לא רק איראן
המחשבה שהג'יהאד פועל בהנחיה איראנית ישירה היא פשטנית מדי. מנהיגי הארגון בעזה הם פטריוטים פלשתינים, ולא ימהרו להחריב את הרצועה בשביל מישהו אחר. ממילא הם לא זקוקים לטהרן כדי לרצות להילחם: בעזה לא חסרים חמומי מוח שמחפשים עימות, ובראשם בהאא אבו אל־עטא, מפקד המרחב הצפוני של הארגון. בהאא הפך בחודשים האחרונים לסלב בזכות ישראל. שמו נשמע בקביעות בתדרוכים הביטחוניים, בתדירות שהיתה שמורה בעבר רק לקאסם סולימאני וחסן נסראללה. זאת הפרזה ניכרת, שישראל אחראית לה במישרין; בסופו של יום, מדובר במנהיג מקומי של ארגון מסדר גודל בינוני. הוא לא מספיק חשוב כדי שישראל תבנה סביבו את מדיניות הביטחון שלה.
ממילא, ספק אם גם בהאא מחפש מלחמה מחשש שהוא ימיט אסון על הרצועה. ישראל לא תוכל להילחם בעזה בחצי קלאץ'. מול מטחי הטילים והרקטות שישוגרו יופעל על עזה לחץ צבאי מסיבי, שעשוי להוביל לקריסת שלטון חמאס. התוצאה עלולה להיות שלטון ישראלי מחודש על 2 מיליון תושבי הרצועה, או אנרכיה ("מציאות כמו בסומליה", הגדיר זאת ראש חטיבת המחקר, תא"ל דרור שלום, בראיון שהעניק בראש השנה ל"ישראל היום").
עוד בנושא:
שישי מתוח: מטחי רקטות לעבר ישראל, פגיעה ישירה בבית בשדרות
דובר חמאס: "ישראל תישא בהשלכות על תקיפותיה הלילה"
המתיחות בדרום: בצל הצפי לבחירות בישראל וברשות – חמאס גורף הון פוליטי
בישראל מבקשים להימנע מכך. כבעבר, כוונו גם אתמול רוב תקיפות התגובה של צה"ל אל יעדי חמאס ברצועה, כדי לדרבן אותו לרסן את הג'יהאד. סיכויי ההצלחה של המהלך הזה גדולים בטווח הקצר, וקטנים בטווח שמעבר לכך. בהיעדר שינוי יסודי במצב בעזה - ובאין התקדמות בשיחות ההסדרה - המטוטלת נעה בבירור לכיוון של הסלמה.
סביר שגם בעתיד הנראה לעין תבקש ישראל להחזיק את עזה על אש קטנה. בצמרת המדינית־ביטחונית מודעים לביקורת הציבורית ולהיעדר ההיגיון בכך שארגון קטן קובע סדר יום למדינה שחזקה ממנו פי כמה, אבל במדרג הקדימויות מופנה כרגע הקשב במלואו צפון־מזרחה - לציר שמחבר בין איראן ללבנון, דרך עיראק וסוריה, על רקע הערכות מוצקות שחיכוכים עתידיים בין ישראל לאיראן יהיו אלימים יותר מבעבר, ובעלי פוטנציאל הידרדרות גדול בהרבה.
ישראל חזרה לפעול מהראש
זאת בשורה לא טובה לתושבי העוטף, אבל היא אינה סוף פסוק. בטווח הארוך לא תוכל ישראל להימנע מהתמודדות אמיתית עם סוגיית עזה, באחת משתי דרכים: הליכה להסדרה שתוביל להפסקת אש ארוכת טווח, אבל תדרוש מחירים לא פשוטים משני הצדדים, או מערכה רחבה שגם בצידה יהיו מחירים וסיכונים לא מבוטלים.
טוב תעשה ישראל אם תגיע למערכה הזאת באופן מפוכח וסדור. ערב הבחירות האחרונות - לאחר שרקטות קטעו כנס של ראש הממשלה נתניהו באשדוד - נבלמה תגובה ישראלית מסיבית רק בשילוב של היעדר היתכנות מבצעית והתערבות של יועצים משפטיים. ישראל התנהלה אז מהבטן, באימפולס, בניגוד למדיניותה הברורה בעזה. בסוף השבוע האחרון היא חזרה לפעול מהראש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו