המבקר: חברי ועדת ההיתרים נבחרו כדין

"טענות התנועה לטוהר המידות נגד מינוי חברי ועדת ההיתרים הן טענות סרק ואינן רלוונטיות, היות שכל חבר ועדה מצהיר על היעדר זיקה אישית, ובמקרה הצורך חותם על הסדר ניגוד עניינים, כך שהוא אינו יכול לדון בנושאים של מכריו". כך השיב מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, במענה לעתירה שהגישה התנועה לבג"ץ, נגד מינויים של שמואל סלבין, עדן בר טל, וד"ר אסתר לוצאטו. בעתירה נטען כי מינויחברי הוועדהנגוע בשיקולים זרים וכי קיים אצלם ניגוד עניינים פוליטי מובנה.

"הפרקטיקה הנוהגת במשרד מבקר המדינה", השיב אנגלמן לעתירה, "היא שלאחר מינויים של חברי ועדת ההיתרים, מתבקשים החברים להגיש 'הצהרה בדבר זיקה', שעניינה, בין היתר, זיקה אישיות, עסקיות, מפלגתיות וכן הלאה, לחברי ממשלה. מטרת הליך זה היא יצירת תשתית לעריכת הסדר ניגוד עניינים למי מחברי ועדת ההיתרים".

עוד ציין אנגלמן, כי הוא ואנשי משרדו "אינם יודעים מראש מיהם האנשים שיכהנו כחברי ממשלה, ולכן לא ניתן לבחון מראש בקשות קונקרטיות לניגוד עניינים.

"בחירתם של חברי ועדת ההיתרים נעשתה בהתאם לתנאי הכשירות הקבועים בכללים, לאחר בדיקה עם היועץ המשפטי של מבקר המדינה, ולאחר שהאחרון בחן את התאמתם של המועמדים לשמש חברי ועדת היתרים תוך שקילת כלל השיקולים הרלוונטיים".

"דגש על ייצוג נשים"

המבקר מציין כי במינויים שלחברי ועדת ההיתריםהושם דגש "על מינוי מומחים מתחומי המשפט, הכלכלה, ניהול מערכות ציבוריות והעשייה החברתית, כמו גם על מתן ביטוי לפריפריה החברתית־כלכלית. מבקר המדינה שם דגש גם על ייצוגן של נשים בוועדת ההיתרים".

לדבריו, במשך כמעט 40 שנות פעילות ועדת ההיתרים, לא כיהנה בה מעולם אישה כיושבת ראש, והפעם מונו שתי יושבות ראש. כזכור, אנגלמן מינה שמונה חברי ועדת היתרים חדשים במקום קודמיהם שפרשו.

חבר ועדת ההיתרים שמואל סלבין

חבר ועדת ההיתרים עדן בר-טל // צילום: יואב ארי דודקביץ

בספטמבר הגישה התנועה את העתירה לבג"ץ וטענה כי מינויים של שלושת החברים המוזכרים נעשה בהליך פסול. בעתירה נכתב כי לסלבין, לבר טל וללוצאטו יש זיקה פוליטית־מפלגתית מובהקת או קירבה לאישיות פוליטית, ולכן אינם מתאימים לכהן בוועדה.

התנועה לטוהר המידות גם טענה כי מינוי בנסיבות אלה פוגע באמון הציבור בוועדת ההיתרים ובמוסד המבקר. עוד נטען בעתירה כי במינויים של סלבין, בר טל ולוצאטו קיימת אפשרות לניגודי עניינים אשר יש חשש כי ימנעו מהם למלא את תפקידם זה, וישללו מהם את היכולת למלא את שליחותם הציבורית בהגינות וללא משוא פנים.

בעתירה נטען כי בהחלטה למנותם נפל פגם מהותי בהליך המינוי, כי קיימים שיקולים זרים במינוי וכי מדובר בחוסר סבירות קיצוני של ההחלטה, הפוסלים אותם מלכהן בתפקיד זה.