היסטוריה: בית כנסת בקיבוץ מגידו
אחרי יותר מעשרים שנות שכנועים נחנך בית הכנסת בקיבוץ בעמק יזרעאל • חברת הקיבוץ הבהירה: "זו לא מלחמה, ולא תהיה כאן מלחמה, לא מדובר בהדתה"
היסטוריה בקיבוץ מגידו שבעמק יזרעאל: כ-70 שנה אחרי שנוסד ע"י תנועת השומר החדש, חנכו חברי הקיבוץ לראשונה את בית הכנסת של הקיבוץ.
קיבוצי העמק נתפסו במשך עשרות שנים כמובילי ערכי החילוניות, וחלקם אף גידלו חזירים למאכל. בשנים האחרונות החלה תנועת התקרבות למסורת, ששיאה בחנוכת בית התפילה החדש.
הרעיון להקמה מחודשת של בית הכנסת עלה כבר לפני 20 שנה, כדרישה של חלק מהחברים, אולם רק לפני כשנה וחצי הצליחו התומכים במיזם להעלותו להצבעה וניצחו - על חודו של קול. ארבעה בעד ושלושה נגד. לאחר מאמצים רבים וקשיים לא מעטים הוקם המבנה החדש, בסיוע ארגון "איילת השחר" והוא ישמש את תושבי הקיבוץ והאזור.
"זה היה חלום שלי ושל עוד חברים בקיבוץ, וכעת החלום הזה התגשם", מחייכת זהבה זלמנוביץ', חברת הקיבוץ זה 38 שנה. "אבא של בעלי היה אחד ממייסדי הקיבוץ וכאן נולדו ילדינו. במשך שנים נסעתי לחגוג את חגי ישראל עם הוריי, ולאט לאט המיזם הזה קרם עור וגידים. למה לנו לכתת את רגלינו לערים אחרות בשביל בר מצווה או חג? עכשיו יש מקום אצלנו לעלות לתורה".
הרב רענן בחנוכת בית הכנסת // צילום: ארגון איילת השחר
זלמנוביץ' דוחה מכל וכל טענות בדבר הדתה וכפייה דתית. "תמיד אפשר למצוא קולות שיאמרו הדתה, אבל התורה בשבילי היא 'דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום'. זו לא מלחמה, ולא תהיה כאן מלחמה. אם תהיה ביום שישי תפילה זה בסדר וגם אם לא".
זהו בית הכנסת ה-50 שמייסד "איילת השחר" בקיבוצים וביישובים שונים בארץ. "בכל מקום יש הסתייגויות, וכך היה גם כאן. חששו שאם יהיה בית כנסת זה ישנה את אופי הקיבוץ", מגלה הרב שלמה רענן, ראש הארגון. לדבריו, מה שהיטה את הכף לטובת בית הכנסת, היה ההרחבה של הקיבוץ ותמורות באופיו. "גם אלו שהביעו התנגדות קיבלו בסופו של דבר את דין הרוב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו