ההשכלה שואפת גבוה

רגע לפני החזרה לספסלי הלימודים הגבוהים ב־27 באוקטובר, מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שלל נתונים הנוגעיםלהשכלה הגבוהה בישראל.כ־313,600 סטודנטים צפויים ללמוד בשנת הלימודים תש"ף ב־61 מוסדות אקדמיים. 236,450 ילמדו לתואר ראשון, 64,180 לתואר שני, 11,870 סטודנטים לתואר שלישי ו־1,100 סטודנטים יתייצבו ללימודי תעודה.

בשנים האחרונות, תשע"ו־תשע"ט קיימת יציבות במספר הסטודנטים הכולל. עם זאת, דו"ח OECD שפורסם באחרונהדירג את ישראל במקום השני בעולם(אחרי קנדה) בשיעור האזרחים בני 25-64 בעלי השכלה על תיכונית ואקדמית (50%). בכך שומרת ישראל על המקום השני, זו השנה השנייה ברציפות. יצויין כי הממוצע במדינות ה־OECD עומד על 38%.תקציב מערכת ההשכלה הגבוההיעלה ל־11.8 מיליארד שקלים ב־2020, התקציב הגדול ביותר שניתן מאז ומעולם להשכלה הגבוהה בישראל.

צילום: דודו גרינשפן

זו השנה השנייה ברציפות שבה לימודי הנדסה הם המסלול הנלמד ביותר בישראל (35,041 סטודנטים המהווים 18.4%). לימודי הנדסה עקפו את מדעי החברה (34,324 סטודנטים המהווים 18%) שנחשבו לאורך שניםלתחום הלימודים הגדול ביותר בישראל.

זינוק נשי במחשבים

חלקן של הנשים מבין הסטודנטים עמד בתשע"ט על כ־59%, לאחר עלייה משמעותית בהשתתפותן בלימודים אקדמיים, שהחל בשנות ה־90. הנשים מהוות כיום רוב בכל אחד מהתארים: בתואר הראשון - 58%, בתואר השני - 63% ובתואר השלישי - 53%.

מאז תחילת העשור הוכפל מספרן של הסטודנטיות הלומדות לתואר ראשון במדעי המחשב (לרבות מתמטיקה וסטטיסטיקה), מ־2,622 (בשנת 2010) ל־5,602 סטודנטיות בשנת 2019. גידול משמעותי נרשם גם בלימודי ההנדסה: מ־8,581 סטודנטיות ב־2010 ל־10,389 סטודנטיות בשנת 2019.

"פריחה אדירה באקדמיה"

חלק מהגידול ניתן לייחס, בין היתר, לתוכניות הייעודיות להגדלת מספרן של הנשים הלומדות במסלולי לימוד במקצועות ההייטק, בדגש על מדעי המחשב. התוכניות כוללות תמריצים כספיים למוסדות לטובת חלוקת מלגות ומענקים לסטודנטיות, שיעורי תגבור, ליווי אישי ועוד. גם בפילוח לתחומי לימוד אצל הנשים, העשור החולף התאפיין בירידה במקצועות מדעי החברה (מ־27,222 סטודנטיות בשנת 2010 ל־23,759 סטודנטיות בשנת 2019) ומשפטים (מ־7,695 סטודנטיות בשנת 2010 ל־6,585 סטודנטיות בשנת 2019).

ומה עם הפריפריה? במועצה להשכלה גבוהה מציינים כי בתוך 4 שנים חל גידול של יותר מ־8,000 סטודנטים אשר הגיעו מיישובים באשכולות חברתיים־כלכליים נמוכים (אשכולות 4-1), כך שבשנת הלימודים האחרונה הגיעו מיישובים אלו יותר מ־50,000 סטודנטים. עם זאת, מצב כלכלי הוא עדיין מדד משמעותי בקשר ליכולת לרכוש השכלה: כך למשל בתשע"ט, כ־40% מהסטודנטים הגיעו מיישובים בעלי דירוג חברתי־כלכלי 8-7 (68,247 סטודנטים), 24% מהסטודנטים הגיעו מיישובים בדירוג 6-5 (42,038 סטודנטים), 21% הגיעו מיישובים בדירוג 4-3 (36,383 סטודנטים) ורק 8.3% מהסטודנטים הגיעו מיישובים בדירוג 2-1 (כ־14 אלף סטודנטים).

"העשור הנוכחי התאפיין במצוינות ובפריחה אדירה של המערכת האקדמית", אומרת פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) במועצה להשכלה גבוהה, "התקציבים הגדולים אפשרו למערכת להרחיב את תוכניות ההנגשה ולפתוח את שערי האקדמיה לכלל הקבוצות באוכלוסייה".