אתאיסטית באמונה שלמה

אני אתאיסטית - ולא מוכנה להתבייש בזה יותר.

לא הכרתי את המילה הזו לפני אותו יום שחור, כשאבא חזר בערב מהעבודה והסביר לי מה לענות לילדים בבית ספר שקראו לי "נוצריה". השנה הכל חזר לי לתוך הפנים - ובעוצמה.

זה היה הבוקר שאחריכיפור. כל אחד סיפר על הצום בבית, ואני סיפרתי שאצלנו לא צמים. כולם התחילו להשתולל, עד שהמורה התערבה. נבהלתי, לא הבנתי מה לא בסדר בזה, על מה המהומה.

לכל הטורים של מעיין אדם

בהפסקה ניגש אלי אחד הילדים ושאל "את מאמינה באלוהים?". כשעניתי "לא" הוא אמר "איכס את נוצריה" ו"אתם גויים". מאז הוא קרא לי "הנוצריה" במשך כמה חודשים וגייס נגדי את כל המקובלים. יום אחד באתי ואמרתי לו שזהו - החלטתי שאני מאמינה באלוהים. הוא התרצה ויצא לי מהורידים.

זה הפך להיות הסוד שלי, משהו שהסתרתי מכולם. בנהריה של אז, אם אתה לא מאמין באלוהים - אתה עב"מ.

אני כן מאמינה בהיסטוריה של עם ישראל, גם זו העתיקה, מלפני אלף ואלפיים שנה. אני שותה בצימאון כלממצא ארכיאולוגיוכל עדות מדעית להתיישבות יהודים בישראל בתקופת המקרא. אין לי ספק שזו אדמתנו, ואלחם מול מי שיכחיש זאת מלחמת חורמה. ההבדל היחיד בין יהודי מאמין ליהודי אתאיסט הוא שאני מאמינה שהאדם ברא את אלוהים, ולא להפך, כשלא היה לו הסבר מדעי לדברים שראה.

השנים עברו ומעולם לא העזתי לומר זאת בקול רם. כשנפלט לי הצטערתי מיד, כי זה תמיד מתקבל בפליאה, בסלידה, במבט של אכזבה. אבל החלטתי לצאת מהארון הדפוק הזה ולספר למדינת האינסטוש שאני לא צמה, כי אין שום סיבה בעולם שזה יהיה סוד. זה בסדר כפי שלצום זה בסדר - אין במה להתבייש עוד!

אבל היו דווקא עשרות אנשים ששלחו אותי להתבייש, שכתבו לי שזו טעות לשתף. הייתה אחת שאפילו הבטיחה שעכשיו המוות שלי מתקרב. כתבו שאכזבתי, שלא אתפלא שמקללים אותי, ושאלו "למה צריך את זה??"

או. אז זו בדיוק הסיבה שצריך את זה. התגובות שקיבלתי מוכיחות שעדיין מפחיד להיות אדם שלא צם ביום הכיפורים.

ולכן אצעק את זה מהגג, עד שכל ילדה בבית הספר תרגיש שהיא יכולה לספר חופשי על הבית שלה, וזה לא יהפוך אותה לפחות יהודיה. כי אני יהודיה לא פחות מהילד שקרא לי "נוצריה" או מזאת שאיחלה לי למות רגע אחרי שסיימה את הצום שלה.

עם ישראל זורם לי בורידים, עשיתי שנת שירות, שבע שנים בצבא ושירות מילואים. למעשה, כל חיי הוקדשו לתחומים ציבוריים. אני נכדה לניצולי שואה וכל יום עצמאות אני בוכה משמחה. אני מוכנה למות בשביל המדינה הזו, כי אם לא בשבילה אז בשביל מה?

אמנם אני לא מאמינה בכוח עליון, אבל אני מאוד מאמינה באנשים. על כל תגובה משפילה שקיבלתי היו עשר נשמות שהקדישו דקה רק כדי להרים לי קצת את הראש מהקרשים. והם, רבותי - צדיקים. שבת שלום אהובים.