"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האו"ם במשבר: 37 אלף עובדיו קיבלו מכתב התראה

המוסד נקלע לגירעון של 230 מיליון דולר - כ־8% מתקציבו השנתי • חמישית מהתקציב מגיע מארה"ב • טראמפ בציוץ למזכ"ל האו"ם: "דאג שמדינות אחרות ישלמו את חלקן"

,עודכן
בניין האומות המאוחדות בניו יורק // צילום: getty images // בניין האומות המאוחדות בניו יורק // צילום: getty images

האו"ם נקלעו לגירעון של 230 מיליון דולר בתקציבו, ומזכ"ל הארגון מאיים להשבית פעילות החל מסוף החודש.במכתב ל־37 אלף עובדי הארגון כתב גוטרש כי האו"ם ייאלץ לנקוט צעדים קיצוניים על מנת להבטיח הזרמת משכורות.

הסיבה העיקרית למשבר הכלכלי נובעת מסירובן של מדינות לשלם את חלקן בשנת התקציב הנוכחית. "המדינות החברות שילמו רק 70 אחוזים מהנדרש", כתב גוטרש, שהוסיף כי ייאלץ לקצץ בהוצאות ובטיסות.

נכון לעכשיו, 129 מדינות שילמו את חלקן מתוך 193 החברות בארגון. תקציב האו"ם הוא תקציב דו־שנתי שאינו כולל את מימון "כוחות השלום" ברחבי העולם. התקציב הנוכחי, לשנים 2019-2018, עומד על 5.4 מיליארד דולר (2.7 מיליארד דולר בשנה), ו־22 אחוזים מתוכו ממומנים על ידי ארה"ב. בתגובה למשבר פנה נשיא ארה"ב טראמפ לגוטרש בטוויטר והתריס: "דאג שגם מדינות אחרות ישלמו את חלקן, לא רק ארה"ב".

בשנה שעברה שגרירת ארה"ב הקודמת באו"ם, ניקי היילי, הודיעה על קיצוץ של 285 מיליון דולר בחלקה של ארה"ב במימון האו"ם, אחרי שהאשימה את הארגון בחוסר יעילות. באופן מסורתי ארה"ב מממנת יותר מחמישית מתקציב האו"ם, והנשיא טראמפ הביע את חוסר שביעות רצונו מכך מהרגע שנבחר לתפקידו.

מזכ"ל האו"ם גוטרש // צילום: אי.פי.איי

לפי החוק באו"ם, מדינה שלא משלמת את חלקה, מינימום אלפית מתקציב האו"ם (כ־2.7 מיליון דולר בשנה), מאבדת את זכות ההצבעה שלה. כמה מדינות בעולם קיבלו פטור מדמי החברות בארגון לאחר שהוכיחו שאין ביכולתן לשלם את הסכום הזה. למרות טענותיה הצודקות של ארה"ב, היא נושאת במימון האו"ם לא לחינם. מטה האו"ם נמצא בניו יורק, וכך ארה"ב מרוויחה מאירוח כל שגרירי העולם במדינתה. זאת מלבד המשלחות הרבות שמגיעות אליה וההשפעה הרבה שנשיא ארה"ב נהנה ממנה בעצרת האו"ם, כמדינה המארחת את שגרירי כל העולם.

המשבר התקציבי הנוכחי באו"ם הוא אולי החריג ביותר שהוא ידע, אך הוא אופייני לשנים האחרונות. בשנה שעברה נקלע האו"ם לגירעון של כ־140 מיליון דולר, כחצי שנה אחרי אישור תקציבו השנתי. רק לחץ דיפלומטי של ארה"ב ומטה האו"ם הביא את המדינות לתשלום חובן ולהמשך פעילותו. אחת הבעיות של המוסד הזה היא שהמדינות מפנות את תקציבן במועדים שונים, ומכיוון שאין לו רזרבה הוא עלול להיקלע למצוקות בתזרים גם כשאין בעיה בתקציב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר