מסמך נדיר: הסנהדרין של נפוליאון

חוברת נדירה שכוללת תיעוד כתוב על ישיבת הסנהדרין שהקים נפוליאון ב-5 בפברואר 1807, מוצעת למכירה בימים אלו בבית המכירות הפומביות "Refaeli" בירושלים.

שנה קודם לכן, תחת שלטונו של נפוליאון בצרפת, הועלתה השאלה ביחס למעמדם של היהודים במדינה. בהמשך לכך כינס הקיסר הצרפתי אספה של נכבדי היהודים, שבה שאל אותם 12 שאלות שמטרתן לבחון את יחסים לאומה הצרפתית.

הרבנים סיפקו את דעת נפוליאון בתשובותיהם. אך נפוליאון החליט לתת לדברים תוקף ולכנס את מועצת חכמי הדור (סנהדרין) בה ישבו 71 נכבדים, כמניין החברים שהיו בסנהדרין הגדולה בזמן שבית המקדש היה קיים. לפתיחת הסנהדרין הגיעו נציגים יהודים מצרפת, גרמניה ואיטליה. לאחר ישיבת הסנהדרין הושגו תקנות שונות שנדפסו בספר "תקנות" (פאריש, תקס"ז). את המפגש תיעד הרב אביגדור מצרפת, בחוברת מיוחדת, שהודפסה במספר עותקים מצומצם.

מלבד המניעים הפוליטיים שהיו לנפוליאון, הוא גם רצה שבאמצעות כינוס סנהדרין שכזו עם 71 רבנים היא תקנה לו מעמד של מעין משיח וגואל מודרני בעיני היהודים. בראש ה"סנהדרין" נבחר לעמוד הרב יוסף דוד זינצהיים והישיבות התקיימו בצורה מפוארת וחגיגית בחול המועד. נפוליאון הפנה שאלות במספר נושאים מהותיים ליהודים והם עסקו במגוון נושאים שקשורים ליחסים בין יהודים ללא יהודים בצרפת.

התשובות נועדו להשביע את רצונו של נפוליאון הקיסר שכונה באסיפה: "האיש המפליא לעשות, חונן ומטיב, חפץ חסד, העביר מעלינו חרפה". חלק ניכר מהרבנים נאבקו כדי שלא תהיה פגיעה בהלכה בסוגיות של דת ומדינה, ולכן לדעתם התפקיד של הסנהדרין היה לתת לתשובות של האספה תוקף של תקנות דתיות מחייבות. כך למשל, הסנהדרין אישרה מחדש את חרם דרבנו גרשום, שאוסר ריבוי נשים, היא אסרה על מתן גט ללא אישור הממשלה ועוד.