"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סיכום שנה בטלוויזיה: שנהיה ל"מאסטר שף" ולא ל"דה וויס"

מבקר הטלוויזיה שלנו סיכם את השנה העברית בטלוויזיה המקומית • המנצחים הגדולים, הפתעת השנה, הרגע המביך ועוד

,עודכן
צילום: עדי אורני // ניצחו בגדול. "מאסטר שף"

המנצחים הגדולים

נדמה שלא היינו צריכים עוד הוכחה לכך ש"מאסטר שף" כבר רשמה את שמה באותיות הזהב של הטלוויזיה המקומית. ריאליטי הבישול הוכיח שוב שמותר להגיד איכס על אוכל ולהישאר בחיים. פיצול? משבר בשוק הטלוויזיה? אין משהו שסטייק פילה לא מנצח. אם תרצו, אל ההצלחה הזו ניתן להוסיף כמובן את הקלף השני של קשת, "נינג'ה ישראל". אולי זה פשוט הולך ביחד: אוכלים הרבה ואז הולכים לקפוץ ולעשות ספורט.

הפעם מבחירה: עדן פינס בעירום

יוטיוב מסכמת: שנה טובה לאייל גולן

המפסידים הגדולים

קשה לראות עתיד ורוד לחדשות רשת ‭.13‬ למרות הטאלנט קמיל פוקס, מלך הסקרים, הערוץ נמצא בדעיכה מתמשכת ברייטינג, שמעמידה את מהדורת החדשות שלו בסכנה קיומית של ממש. יכול להיות שצודקים המבקרים שאומרים שאין מקום לכל כך הרבה מהדורות חדשות בישראל, ואם תוסיפו לכך את הכישלון הענק של תוכניות כמו "דה וויס", תבינו שנדרש חישוב מסלול מחדש.

הרגע המביך של השנה

הרבה זכויות רשומות על שמה של "קודה הפקות" בראשותו של רם לנדס. אבל שיבוש העובדות והשפלתה של משטרת מחוז ירושלים, ותרומת הסדרה "מחוז ירושלים" לסכסוך המקומי ולשנאת האחר על לא עוול בכפו, תירשם כפרק עגום במיוחד בתולדות הטלוויזיה הישראלית. גם התאגיד אינו חף מאשמה אף שהגיב נכון, אבל עשה זאת מעט מדי ומאוחר מדי. לשתוך נשק בביתו של אדם רק "כדי לקדם עלילה", זה משהו ששווה כמה שעות טובות של סליחות בבית הכנסת הקרוב.


צריכים להגיד סליחות. "מחוז ירושלים" // צילום מסך

הפתעת השנה

כמעט כל מה שהביאו השנה בכאן לפריים טיים (למעט הבושה בקטע הקודם), סיפק אסקפיזם עבור אנשים שרוצים מהטלוויזיה שלהם טיפה יותר: "האזרח גואטה", "סליחה על השאלה", "מה נסגר", "ליגה ג'" ועוד. התוכניות האלו אמנם לא זכו להצלחה כבירה ברייטינג, אבל הראו שהעולם ממשיך ב"יוטיוב" וברשתות החברתיות. מה יעלה בגורל התאגיד בשנה הקרובה? לממשלה הבאה (כשתקום) פתרונים.

התופעה של השנה

מצעד העולים לרגל אל "אופירה וברקו", בואכה יום שישי בערב, הראה שוב שהפוליטיקאי הישראלי המצוי יילך לאן שיזמינו אותו. אייל ברקוביץ' הפך לגיבור השמאל כאשר המליץ בכל ליבו על בני גנץ בשידור חי, ומולו שרון גל והמנחים המתחלפים שלצידו אירחו את הצד השני במפה הפוליטית. רבות עוד ידובר על התקופה הזו בטלוויזיה הישראלית, ומה בדיוק השתבש לנו בדרך.

שנת הדוקו

שוב הוכח שישראל הופכת אט-אט למעצמה דוקומנטרית. בערוץ 8 בכבלים ובמקבילה שלו ב-‭yes‬ משקיעים זמן והרבה כסף במטרה ליצור תוכן קצת אחר, שזוכה לאהדה רחבה. ז'אנר "הפשע האמיתי" אמנם יצא מכל החורים (שום סדרת טלוויזיה לא תשחרר את רומן זדורוב מהכלא), אבל די להיזכר ב"גולדה", "אורי זוהר חוזר", "יונתן אגסי הציל את חיי", "היה היה ילד", ואלו באמת רק שמות חלקיים מרשימה מכובדת, כדי להבין שיש בישראל יוצרים דוקומנטריים בחסד עליון. הלוואי גם בשנה הבאה עלינו לטובה.

או מיי גאד: כך נראית היום ג'אניס מ"חברים"

25 שנה ל"חברים": פרויקט מיוחד

המפץ השני: הסדרה החדשה של שלדון ואיימי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר