משבר הסאב פריים, זוכרים?

בשיתוף ברק רום

שלוש סיבות עיקריות הובילו לכאוס הכלכלי בארה”ב ואורי פריש, שותף מנהל בחברת השקעות הנדל”ן סיטיאר, עשה עבורנו סדר ומנה את שלושתן:

1. המדיניות הכלכלית.

המדיניות הכלכלית כלפי שוק הסאב-פריים אשר באופן מסרותי נחשב לשוק בעייתי הייתה חסרת כל היגיון מלכתחילה. לפני המשבר, בארה”ב כל אחד יכול היה לקחת לעצמו הלוואה עבור רכישת נכס בלי הצורך להעמיד בטוחות מול הבנק ומבלי שנעשתה בדיקה מעמיקה לגבי יכולת החזרי התשלומים שלו כנגד ההלוואה.

בין השנים 2005-2007 הבועה הזו החלה להתפוצץ כאשר לווי הסאב-פריים החלו לפגר בהחזרי תשלומי המשכנתאות ונכסים רבים נכנסו לתהליכי עיקול, כאשר במקביל החלה ירידת מחירים דרסטית בנכסי הנדל"ן בכל רחבי  המדינה. באופן טבעי ירידה זו הורידה באופן משמעותי גם את שווי הנכסים אשר הוחזקו בידי הבנקים.

2. מינוף.

מינוף הוא יחס פיננסי אשר בודק את הכוח הפיננסי של אדם או גוף ומתאר את החשיפה לסיכון מצד מי שלקחו הלוואות.

בשנת 2009 החוב הכולל של המגזר הפרטי והציבורי ביחד עמד על 53% לערך מהתל"ג המקומי. בנוסף, החוב החיצוני של ארצות הברית באותה שנה עמד על כ 13.5 טריליון דולר, החוב הפדרלי הגדול שנרשם אי פעם!

כך שלמעשה המינופים של המגזרים הפרטיים והציבוריים כאחד חרגו בצורה קיצונית ביחס להיקף הביטחונות שלהם ויכולת ההחזר של ההלוואות אותן לקחו.

3. סיכון מוסרי.

מנהלי המוסדות הפיננסיים השונים התנהלו בצורה רשלנית שבה עודדו את הציבור לקחת הלוואות ומשכנתאות ללא שום אחריות מצד הלווים.

בהתנהלות חסרת האחריות הזו המוסדות הפיננסים לקחו על עצמם סיכונים בהיקפים חסרי כל היגיון כלכלי. החמדנות להשיג תשואות גבוהות, בין השאר בסחר בתיקי משכנתאות מגובים ולא מגובי נכסים, גרמה לכך שעם התפוצצות הבועה בנקים רבים ושאר בתי השקעות הפסידו סכומי עתק וחלקם אף פשטו את הרגל ונסגרו.

בשיתוף ברק רום