שקד במגננה: תנסה למנוע בריחת קולות

פחות מ־48 שעות לפתיחת הקלפיות - ימינה בראשות איילת שקד תנהל קרב דו־חזיתי. מן הצד האחד והעיקרי, נתניהו עושה כל מה שלאל ידו כדי לשאוב קולות מרשימתה של שקד.

הסקרים הראו לו שהמצביעים הפוטנציאליים של ימינה הם היחידים שמוכנים לשקול המרה ל"מחל". לכן הוא יערוך היום את ישיבת הממשלה השבועית בבקעת הירדן, ולכן לפני שבוע הודיע שיחיל ריבונות בבקעה (צעד שבעבר שלל מכל וכל), ומאותה הסיבה ביקר לאחרונה ביישוב היהודי בחברון, וכן הלאה והלאה.

מול הבליץ הזה - שקד, פרץ, סמוטריץ', בנט ושותפיהם יעמדו ככל שיוכלו. מחד, הם יבהירו שנתניהו הוא ראש הממשלה שלהם. מאידך גיסא, הם יזכירו למתלבטים, כפי שעשו לאורך כל מערכת הבחירות, את מהלכיו ה"שמאלניים" של נתניהו, החל בלחיצת היד לערפאת בשנות ה־90 וכלה בנאום בר־אילן, ואת צירופם של ברק ולבני לממשלותיו הקודמות. כפי שאומרת שקד: "בלי ימינה בגדול תקום ממשלה עם השמאל".

החזית השנייה היא, כמובן, איתמר בן גביר. באגף הימני של המפה הפוליטית יש לא מעט שאנשים ששוקלים עכשיו לתמוך בעוצמה יהודית רק כדי לעזור לה לעבור את אחוז החסימה. הם לא תומכים גדולים של בן גביר ולא מאמינים במשנת הרב כהנא, אבל אם הסקרים הראו שמצב המפלגה גבולי, ואם ימינה ממילא לא מעוררת אצלם התלהבות גדולה, אז הצבעה לבן גביר יכולה לתפיסתם להיות חבל ההצלה של גוש הימין. התגובה של ימינה לרעיונות האלה היא "לא להצביע למפלגות שלא עוברות בוודאות את אחוז החסימה". לא בטוח שהמסר הזה יעבור.

בונים על הדתיים־לייט

אל מול האתגרים האלה, הקלף שנשאר לימינה הם בסיסי הכוח בשטח, שיש לכל אחת משלוש המפלגות שמרכיבות אותה.

לבית היהודי, לאיחוד הלאומי ולימין החדש יש קהל תומכים נאמן עם חיבור לשטח שלא ינטוש את הרשימה המאוחדת בכל מקרה. מדובר לרוב בקהל צעיר, "דתיים־לייט" ועד תלמידי הישיבות והאולפנות לדורותיהם. תסריט בלהות של אי צליחת אחוז החסימה, כפי שקרה בפעם הקודמת - נראה כרגע מופרך לחלוטין.