"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שקד במגננה: תנסה למנוע בריחת קולות

ביומיים שנותרו עד לבחירות, ב"ימינה" יהדפו את ניסיונותיו של נתניהו לנגוס בכוחם • במקביל, ינסו לשכנע שעוצמה יהודית לא תעבור את אחוז החסימה

,עודכן
איילת שקד ונפתלי בנט // צילום: צחי מרים // איילת שקד ונפתלי בנט // צילום: צחי מרים

פחות מ־48 שעות לפתיחת הקלפיות - ימינה בראשות איילת שקד תנהל קרב דו־חזיתי. מן הצד האחד והעיקרי, נתניהו עושה כל מה שלאל ידו כדי לשאוב קולות מרשימתה של שקד.

הסקרים הראו לו שהמצביעים הפוטנציאליים של ימינה הם היחידים שמוכנים לשקול המרה ל"מחל". לכן הוא יערוך היום את ישיבת הממשלה השבועית בבקעת הירדן, ולכן לפני שבוע הודיע שיחיל ריבונות בבקעה (צעד שבעבר שלל מכל וכל), ומאותה הסיבה ביקר לאחרונה ביישוב היהודי בחברון, וכן הלאה והלאה.

מול הבליץ הזה - שקד, פרץ, סמוטריץ', בנט ושותפיהם יעמדו ככל שיוכלו. מחד, הם יבהירו שנתניהו הוא ראש הממשלה שלהם. מאידך גיסא, הם יזכירו למתלבטים, כפי שעשו לאורך כל מערכת הבחירות, את מהלכיו ה"שמאלניים" של נתניהו, החל בלחיצת היד לערפאת בשנות ה־90 וכלה בנאום בר־אילן, ואת צירופם של ברק ולבני לממשלותיו הקודמות. כפי שאומרת שקד: "בלי ימינה בגדול תקום ממשלה עם השמאל".

החזית השנייה היא, כמובן, איתמר בן גביר. באגף הימני של המפה הפוליטית יש לא מעט שאנשים ששוקלים עכשיו לתמוך בעוצמה יהודית רק כדי לעזור לה לעבור את אחוז החסימה. הם לא תומכים גדולים של בן גביר ולא מאמינים במשנת הרב כהנא, אבל אם הסקרים הראו שמצב המפלגה גבולי, ואם ימינה ממילא לא מעוררת אצלם התלהבות גדולה, אז הצבעה לבן גביר יכולה לתפיסתם להיות חבל ההצלה של גוש הימין. התגובה של ימינה לרעיונות האלה היא "לא להצביע למפלגות שלא עוברות בוודאות את אחוז החסימה". לא בטוח שהמסר הזה יעבור.

בונים על הדתיים־לייט

אל מול האתגרים האלה, הקלף שנשאר לימינה הם בסיסי הכוח בשטח, שיש לכל אחת משלוש המפלגות שמרכיבות אותה.

לבית היהודי, לאיחוד הלאומי ולימין החדש יש קהל תומכים נאמן עם חיבור לשטח שלא ינטוש את הרשימה המאוחדת בכל מקרה. מדובר לרוב בקהל צעיר, "דתיים־לייט" ועד תלמידי הישיבות והאולפנות לדורותיהם. תסריט בלהות של אי צליחת אחוז החסימה, כפי שקרה בפעם הקודמת - נראה כרגע מופרך לחלוטין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר