לפני שבוע בדיוק הדליף גורם אלמוני לרשת הטלוויזיה "פוקס" האמריקנית את פרטי הבסיס שמקימה איראן בגבול סוריה־עיראק, עבור לוחמי המיליציות השיעיות שסרים למרותה.
המידע היה מפורט, וכלל תצלומי אוויר ונתונים נוספים. היה בלתי אפשרי שלא לראות בו כרטיס צהוב, אזהרה ברורה שאם הפעילות סביבו תימשך - הוא לא יאריך ימים. נראה שבאיראן לא לקחו ברצינות את הדברים, ואתמול הגיע הכרטיס האדום: תקיפה לילית, שבה נפגעו התשתיות בבסיס, וככל הנראה גם נהרגו כמה פעילים שהיו בו (גורמים שונים מסרו אתמול נתונים שונים על היקף הנפגעים), ובהם איראנים.
התקשורת הערבית מיהרה להטיל על ישראל את האחריות לתקיפה. זאת לא הפעם הראשונה שישראל נקשרת לפעילות נגד יעדים איראניים בגזרה הזאת: לפני שבועיים - במקביל לסיכול פיגוע הרחפנים מהגולן הסורי ולתקיפה שיוחסה לישראל בביירות - נטען כי מטוסי חיל האוויר תקפו שיירה איראנית שהובילה רחפנים לפיגוע נקמה על התקיפות שיוחסו לישראל בעיראק.
התקיפה הקודמת בוצעה מצידו המזרחי, העיראקי, של הגבול (אל־קאים), בעוד שהתקיפה הלילה בוצעה מצידו המערבי, הסורי, של הגבול (אל־בוכמאל). משטר אסד התיר לאיראן להקים את הבסיס בשטח הסורי, כביכול כדי לסייע לו להילחם בשיירי הנוכחות של דאעש באזור. בפועל, מבקשת איראן לשלוט במעבר הגבול בין המדינות ובאמצעי הלחימה שהיא מבקשת לשגר דרכו לסוריה ולבנון.
הפעילות האיראנית בגזרה הזאת הועצמה בחודשים האחרונים, כתוצאה מהתקיפות שיוחסו לישראל בסוריה. אחרי שהנתיב האווירי ששימש להעברת אמצעי לחימה נחסם כמעט לחלוטין, עברה איראן לשינוע יבשתי - מסלול ארוך ומסורבל, אולם כזה שנתפס יחסית כבטוח יותר, משום הקושי, לכאורה, שמציב הטווח הגדול על תקיפות חיל האוויר.
אם אמנם חיל האוויר הוא שאחראי לתקיפות האחרונות, המשמעות היא שישראל מוכנה ללכת רחוק מאוד (לטוס, ליתר דיוק), כדי להתעקש על עקרונותיה לא לאפשר התבססות איראנית בסוריה או התעצמות של חיזבאללה באמצעי לחימה מתקדמים. בהנחה שאלה פני הדברים, מדובר באתגר לא מבוטל: מודיעיני (להשיג מידע מדויק, בזמן אמת, שיאפשר לגבש סביבו תוכנית מבצעית), ומבצעי (לתקוף בטווחים רחוקים, מבצע שכולל טיסה ארוכה בתנאים לא פשוטים, שמחייבים תכנון מדוקדק וביצוע מושלם, כדי להבטיח פגיעה במטרה ומינימום סיכון למטוסים התוקפים).
התגובה האיראנית, גם אם היתה צפויה, הגיעה מהר מהרגיל. בעבר לקחה איראן נשימה לפני שהגיבה, וניסתה לייצר פיגוע איכותי בתקווה לחמוק מההגנה הישראלית ולגבות מחיר. כך היה בפברואר ובמאי אשתקד, וגם בפיגוע הרחפנים שסוכל לפני שבועיים. אתמול, לעומת זאת, פעלה איראן מהר: כמה שעות לאחר התקיפה בגבול סוריה־עיראק, שוגרו רקטות לעבר החרמון.
מי ששיגרו את הרקטות היו אנשי דיוויזיית האימאם חוסיין, שפועלים בשנים האחרונות תחת חסות איראנית בלחימה בסוריה, והיו אחראים גם לפיגוע הרחפנים שסוכל בגולן. זאת לא הפעם הראשונה שאיראן משגרת רקטות לגולן (הפעם הראשונה היתה במאי 2018, והשנייה כאשר שוגרה רקטה כבדה לחרמון בינואר השנה, שיורטה), אבל גם הפעם השיגורים היו כושלים, מה שמעיד על יכולת מבצעית ירודה, שרק התעצמה על רקע הביצוע החפוז. לא כדאי להקיש מכך על הבאות: לכוח קודס יכולת למידה מרשימה, והוא יחפש לשפר את הביצועים של הכוחות הכפופים לו כבר בעתיד הקרוב, כדי לגבות מישראל מחיר על סדרת ההשפלות, כביכול, שעבר באחרונה על כל המגרש - מאיראן, דרך עיראק וסוריה, ועד ללבנון.
זה יחייב את ישראל למוכנות גבוהה בהגנה, וכמובן להמשך התעקשות על הקווים האדומים שהציבה לעצמה בהתקפה. אחד מהם, שצויר גם הוא בשבוע שעבר, עוסק במפעל לדיוק טילים שמפעיל חיזבאללה (בסיוע איראני) בעיירה נבי שית בבקעת הלבנון. אם להישען על התקדים של אתמול, ייתכן מאוד שגם הכרטיס הצהוב ששוגר ללבנון יהפוך בקרוב לכרטיס אדום.
ללחץ על איראן בשטח נוספה אתמול רגל מדינית, עם חשיפתו של אתר נוסף שבו נעשית פעילות גרעינית אסורה. הפרסום הזה הוא דרמטי פחות מחשיפת ארכיון הגרעין בשנה שעברה, אבל העובדה שהוא מתבצע ערב הדיון בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שיעסוק בין השאר באי שיתוף הפעולה מצד איראן לאחר חשיפת האתר הקודם בידי ישראל, ולקראת פסגה אפשרית בין הנשיאים טראמפ ורוחאני, אמורה לסייע בהפעלת לחץ על טהרן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו