חמישה חודשים וחצי אחרי שקמפיין מוקדמות היורו נפתח עם אפס ציפיות וסמי עופר דליל מול סלובניה (1:1), אנחנו בדרך ללובליאנה לפתיחת הסבב השני של המשחקים אחרי סיבוב שבחלקו התעלינו (2:4 על אוסטריה), בחלקו עמדנו בציפיות (0:3 על לטביה) ובחלקו קיבלנו פרופורציות על מצבנו האמיתי (תבוסה 4:0 לפולין).
הבית הישראלי מסתמן עד כה כאחד הבתים השוויוניים במוקדמות. הגדולות עדיפות משמעותית מבחינה מקצועית, אבל פגיעות; לטביה מחלקת נקודות לכולם; ושלוש הנבחרות הנוספות ברמה דומה ויכולות ביום נתון לנצח אחת את רעותה, וגם לעקוץ את הגדולות.
המשחק מחר יפגיש אותנו עם אחת הנבחרות הללו, סלובניה, וזו ממש לא אותה נבחרת שהגיעה לסמי עופר בחודש מארס. מתיאש קק, שמונה למאמן לפני עשרה חודשים, קיבל חומר שחקנים איכותי, אבל נבחרת מרוסקת אחרי קמפיין ליגת אומות מחריד שבו סיימו אחרונים בדרג 3 (הדרג שלנו) אחרי קפריסין וללא ניצחון אחד לרפואה.
הרצוג. צריך לשקול שינוי מערך // צילום: אלן שיבר
קק, שנחל הצלחה אדירה ברייקה (שבר את ההגמוניה של דינמו זאגרב) וגם בקדנציה הקודמת בסלובניה (העפלה למונדיאל בדרום אפריקה), חיפש במשחקיו הראשונים את המערך המתאים, ובשני המשחקים האחרונים נדמה שמצא. סלובניה פתחה ב־4:4:2, דרסה את הלטבים ונראתה נפלא מול הפולנים, ששיחקו במערך זהה. בניגוד למשחק בארץ, שבו הסלובנים היו פסיביים ובנו על ההברקות של איליצ'יץ', ביום שישי האחרון הם הציגו נבחרת סופר אגרסיבית, שפשוטו כמשמעו פירקה את הפולנים (0:2).
קורטיץ' וקרהין שלטו במרכז השדה ושמרו על הבלמים, ורביץ' ובז'יאק עבדו על הקווים - האחרון פשוט אמלל את צד שמאל הפולני במשחק פיזי ובמחויבות הגנתית יוצאת דופן - ומעל כולם זהרו שניים. הראשון הוא הכוכב הגדול יוסיפ איליצ'יץ', שכל משחק ההתקפה נע סביבו. קשר אטאלנטה מקבל חופש מקק, הוא היחיד ש"משקר" בהגנה, משמש מטרה מייד כשהסלובנים חוטפים את הכדור ועושה קסמים עם רגל שמאל הנהדרת שלו. השני הוא אנדרז' שפוראר - סקורר נפלא עם מספרי ערן זהבי, שלא ברור איך סלובן ברטיסלבה מצליחה לשמור עליו (מעורב ב־61 שערים ב־63 משחקים במדיה) - שאת המשחק מול פולין סיים עם שער ובישול.
להרצוג מצפה משימה לא פשוטה. ההתאמה של המערך שלו, 5:3:2, למערך של הסלובנים היא בעייתית מבחינתנו, בעיקר באגפים, שם לסלובנים יהיה יתרון של שניים על אחד. ישראל חייבת להיות מוכנה לאגרסיביות ולאינטנסיביות של המקומיים, שיגיעו על גלי ההתלהבות מהניצחון על פולין.
דסה מתקשה מול ורביץ' עוד במארס כשהיתה לו קבוצה // צילום: אלן שיבר
אם נצא מתוך נקודת הנחה שהרצוג יישאר נאמן למערך שלו, הוא יהיה חייב לעשות חושבים לגבי ההרכב שבו יעלה. שני שחקנים נמצאים בכושר נהדר - סולומון ואלחמיד, זהבי היחיד שיכול לכבוש וטאהא נראה טוב. בשאר העמדות יש להרצוג על מה לחשוב. מבחינת הסגנון, לנבחרת עדיף לוותר על הכדור, למנוע חופש מאיליצ'יץ' ולבנות על משחק מעבר דרך סולומון וזהבי. גם הצבה של יונתן כהן באגף יכולה לבוא בחשבון, כדי לתת לנבחרת אופציה התקפית נוספת מקו שני - אופציה שחסרה מאוד במערך של הרצוג כשטוואטחה לא נמצא ודסה צפוי לקשיים במשחק שני בארבעה ימים בהתחשב בעובדה שהוא לא במסגרת מסודרת כבר שלושה חודשים.
אז אחרי שאופוריית הפתיחה נרגעה וסיימנו סבב משחקים במקום הרביעי אבל במרחק נקודה מהמקום השני, המטרה של ישראל בסיבוב השני היא קודם כל להיות תחרותית בכל משחקיה, לשמור על הבית ולנסות לסיים במקום השלישי. גם שילוב של עוד שחקן צעיר או שניים מלבד סולומון, שיהיו רלוונטיים לעתיד, חשובים לנבחרת. בסך הכל הרצוג הוכיח עד כה שהנבחרת בידיים טובות, וכולי תקווה שגם אחרי הסיבוב השני התחושות יהיו דומות.
