"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
13 שנות מאבק הסתיימו בניצחון: קצין הוכר כנכה צה"ל
עוזר שליש הוקפץ לניהול חמ"ל במלחמת לבנון השנייה, וכתוצאה מהלחץ לקה בסוכרת • רק שנים אחרי האירוע הוכר כנכה וישולמו לו פיצויים
תמונת המחשה (למצולם אין קשר לידיעה) // צילום: אייל מרגולין - ג'יני

13 שנות מאבק הסתיימו בניצחון: קצין הוכר כנכה צה"ל

עוזר שליש הוקפץ לניהול חמ"ל במלחמת לבנון השנייה, וכתוצאה מהלחץ לקה בסוכרת • רק שנים אחרי האירוע הוכר כנכה וישולמו לו פיצויים

חנן גרינווד
, עודכן

לאחר 13 שנות מאבק, הכיר לאחרונה בית משפט השלום בחיפה בכך שעוזר שליש חלה בסוכרת בגלל ארבעה ימים מתוחים במהלך מלחמת לבנון השנייה.

עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה שהה הקצין בלימודים, במסגרת שירות הקבע, והוזעק לשמש כמנהל חמ"ל שלישות בחטיבת הצנחנים, שבאותה העת התכנסה בקיבוץ יראון שבגליל העליון. מהערעור שהוגש לביהמ"ש על ידי עורכי הדין חן לוי וליאור סולמי ממשרד מרקמן את טומשין, עולה כי כשחזר ללימודים החל לסבול מרעב, טשטוש ראייה וירידה במשקל, ושלושה חודשים לאחר סיום הפעילות אובחן כי הוא סובל מסוכרת.

עוזר השליש הגיש מספר בקשות וערעורים לקצין התגמולים במשרד הביטחון בבקשה שיכיר בקשר הסיבתי בין התפרצות מחלת הסוכרת לבין תנאי שירותו במהלך אותם ימים ספורים. הוא טען כי במהלך המלחמה נחשף לתנאים קיצוניים של מתח, חרדות, פחדים וקשיי שינה ואף לסכנת חיים, עקב הימצאותו באזור שהופגז בטילים.

פרופ' רפאל עינת מטע

עו"ד חן לוי
עו"ד חן לוי
ם קצין התגמולים דחה את בקשתו בטענה כי הספרות הרפואית אינה מכירה בלחץ נפשי כגורם להופעת סוכרת סוג 1. בקשתו נדחתה פעם נוספת לאחר שנבדק ע"י ידי פרופ' מרדכי וייס מטעם קצין התגמולים, שקבע כי הוא אכן חלה בסוכרת במהלך השירות, אך הוסיף כי אין קשר בין התפרצות המחלה לתנאי השירות הצבאי. בנימוקי הסירוב נטען כי מאחר והחייל שהה בקיבוץ וביצע פעילות שלישותית, ולא השתתף בפעילות מלחמתית כלשהי, אין לראותו כמי שנחשף לדחק נפשי קיצוני.

על ההחלטה האחרונה ערער לבית המשפט עוזר השליש באמצעות עורכי דינו, וצירף חוות דעת מטעמו של פרופ' רפפורט שציין כי קשר זה הוכר על ידי ועדת מומחים של האגודה הישראלית לסוכרת, על ידי האגודה האמריקאית לסוכרת וע"י ועדה בראשה עמד, לפני שלוש שנים. המומחה הוסיף כי בספרות המקצועית גובשה אסכולה רפואית המכירה בכך וכי במקרים מסוימים, אף אגף שיקום וקצין התגמולים הכיר בקשר הסיבתי בין תנאי השירות לבין התפרצות מחלת הסוכרת.

ועדת הערעורים היושבת בבית משפט השלום בחיפה, בראשות השופט אורי גולדקורן, קיבלה את עמדת באי כוחו של הקצין, וקבעה בפסק דינה כי יש להכיר בקשר הסיבתי בין התפרצות מחלת הסוכרת לבין תנאי שירותו הצבאי, עקב הדחק הנפשי החריג ממנו סבל החייל. בעקבות פסק הדין עוזר השליש יוכר כנכה צה"ל ויזומן לוועדה רפואית שתקבע את שיעור הנכות ואת הפיצוי המגיע לו. בנוסף נפסק שקצין התגמולים ישלם לחייל עבור שכר טרחת עורכי דינו ושכר טרחתם של המומחה מטעמו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...