על חיוב ארנונה של בתי תוכנה והתנהלות מול רשות מקומית

בשיתוף ברק רום

בסעיף 1 לתקנות הסדרים במשק המדינה, ארנונה כללית ברשויות המקומיות, התשס”ז-2007 מוגדרת “תעשיה” כך: “לרבות מפעלי בניה, מחצבות, בתי תוכנה […]”.

הארנונה המחויבת לנכסים המסווגים כבתי תוכנה נמוכה מהארנונה של נכסים המסווגים “משרדים, מסחר ובתי עסק”, סיווגים שבהם, מלכתחילה, מסווגים מחזיקים העוסקים במקצועות החופשיים.

כדי שמחזיק בנכס יוכל ליהנות מסיווג של בית תוכנה, עליו להוכיח שעיקר עיסוקו הוא בייצור תוכנה.

לפניה ישירה אל עו”ד טל קדש מחבר הספר “דיני ארנונה - פרשנות הלכה ומעשה” לחץ/י כאן

לצד הגשת בקשה לסיווג בית תוכנה, רוב הרשויות המקומיות דורשות לקבל לרשותן ראיות בנוגע לפעילות בית התוכנה בנכס. זאת לשם העמדת תשתית עובדתית ראשונית בפני מנהל הארנונה בעת קביעת שומת הארנונה.

חלק מהרשויות המקומיות דורשות שבית התוכנה, הנישום, יעביר מסמך מפורט שכולל מידע אודות פיתוח התוכנה, רשימת עובדים ועיסוקם בחברה, פרטים על לקוחות החברה ואישור רואה חשבון על הכנסות מייצור תוכנה.

כדי שנכס יוכר בתעריף מופחת של בתי תוכנה עליו לעמוד במבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין פעילות יצרנית המקנה תעריף מופחת לנכס העוסק בפעילות מסוג זה, לדוגמה:

א. “יצירת יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר”;

ב. טיבו של ההליך העסקי;

ג. היקף השימוש במוצר המוגמר;

ד. השבחת הנכס;

ה. מבחן על דרך ההנגדה - מהו מרכז הגרביטציה של הפעילות.

מדובר באינדיקציות לבחינת הפעילות לצורך הסיווג הנדרש ולא במבחנים מצטברים.

לשם המחשה, צו הארנונה של עיריית תל אביב, אשר שאלת פרשנותו מגיעה באופן תדיר לבתי המשפט, קובע שכדי שנכס מסוים יסווג כ”בית תוכנה”, על הנישום להראות שבנכס מבוצעת פעולת ייצור ושמדובר בעיסוקו העיקרי.

לא אחת נפסק שגם אם חברה העניקה שירות ללקוחותיה, לאחר הטמעת התוכנה אצלם, אין בכך כדי לגרוע מהגדרתה כ”בית תוכנה”, שעה שמדובר במתן שירות לטווח קצר.

לסיכום, המתח המתמיד הקיים בין הנישום לבין הרשות המקומית, נעוץ באופי הפעילות של הנישום אשר לעיתים חורג מפעילות ייצור תוכנה ועוסק גם בתחומים נוספים, אשר נועדו לממן את עלות פיתוח התוכנה.

כידוע, העיריות מנסות להגדיל בעקביות את היקפי הגבייה ולהוכיח שמדובר בחברות בעלות מאפיינים מסחריים של מתן שירותים ולא בחברות העוסקות בייצור ובפיתוח תוכנה. על כן, יש להסתייע בעורך דין הבקיא בתחום הארנונה והמשפט המנהלי כדי למקסם את אחוזי ההצלחה בהליכים מול הרשות המקומית.

המאמר מאתעורך דין טל קדש, מחבר הספר “דיני ארנונה - פרשנות הלכה למעשה” אשר יצא לאור בשנת 2018, מייצג נישומים בפני ועדות ערר לענייני ארנונה ובבתי משפט לעניינים מנהליים.

הכתבה באדיבותאתר עורכי דין LawGuide.

בשיתוף ברק רום