בשבוע הבא זה אמור להתחיל. עד כה בזבזו המפלגות את הזמן של כולנו עם קמפיינים עבשים ומשמימים; הן חשבו שבמהלך יולי־אוגוסט - כשהילדים מטפסים על הקירות בימי החופש הארוכים עד מוות, וכשחצי מדינה בדרך לנתב"ג או ממנו - עם ישראל אינו פנוי לברבורי הפוליטיקאים. אחרי יותר מחודשיים, מגיעות המפלגות ל־1 בספטמבר כשמצבוריהן מלאים תחמושת פוליטית, וארנקיהן גדושים כספי מימון מפלגות שבהם כמעט לא נגעו. הכל נשמר לעכשיו, לישורת האחרונה.
השיממון הקיצי סביב מערכת הבחירות ניכר גם בסקרים. כבר חודשיים וקצת שהכל סטטי. אף אחד לא ממש עולה, ואף אחד לא ממש יורד. כמו החום, הכל עומד. שום משב מרענן. ליברמן עודנו לשון המאזניים, אין הכרעה בין הגושים. השוויון בין הליכוד לכחול לבן נשמר באדיקות משונה, עם שינויים קלים.
גם סדר היום של הבחירות לא ברור. אין אג'נדה. אין שום קו מוביל שמסדר את המתמודדים על פי עמדות. קצת ביטחון, מעט כלכלה. גם דת ומדינה עדיין כאן; אמנם בעצימות נמוכה, אבל העובדה שבחדשות עדיין מדברים על הפרדה מגדרית בהופעות לחרדים, ועל ספרים תומכי התחבורה ציבורית בשבת שחולקו למשפחות דתיות - היא הצלחה לא מבוטלת לאביגדור ליברמן, שהצליח להשאיר את הנושא באוויר במשך זמן כה רב.
המשימה של הליכוד בשבועות האחרונים היא להבליט את מנהיגותו של נתניהו על פני השאר. הנגטיב יהיה בני גנץ. כל כך הרבה טעויות עשה בחודשיים האחרונים המועמד לראשות הממשלה, שבליכוד לא יצטרכו לחפש הרבה בארכיונים כדי להגחיך את דמותו ולהבליט את השוני העצום מנתניהו. ראש הממשלה יוצג כמי שיודע איך להגיב לכל סיטואציה, מדינית או ביטחונית, בעוד גנץ לא יודע מימינו ומשמאלו, לא מצליח לנהל את מפלגתו ומתהלך במרחבים התובעניים של הפוליטיקה והחיים הציבוריים כמו שלימזל מושלם, נטול כריזמה וחסר יכולת החלטה.
נתניהו לא יוותר הפעם על ניצחון מוחלט: להיות המפלגה הגדולה בכנסת, כדי להבטיח את קבלת המנדט מידי הנשיא להרכבת הממשלה. הפעם אין לו חשש ממפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה בימין; את פייגלין הוא מתכנן לבלוע ולגרום לו להסיר את מועמדותו. את עוצמה יהודית הוא לא סופר כמפלגה שיש לה סיכוי לעבור; וימינה בראשות איילת שקד חזקה מספיק כדי לא ליפול לגמרי.
בכחול לבן ינסו לעשות את ההפך הגמור. הטוענים לכתר הצליחו למסמס את המריבות הפנימיות ומנעו את הפיכתן לנושא שמרחיק מצביעים. מטרתם היא למנוע מנתניהו להשיג 61 מנדטים לגוש הימין. להערכתם, המטרה נמצאת בהישג יד, ומכיוון שבינתיים שום סקר לא העניק לגוש הימין 61 מנדטים, מדובר ביותר מווישפול ת'ינקינג.
השיח בין ארבעת ראשי הקוקפיט של כחול לבן הפך בשבועות האחרונים לטכני בלבד. תיאום מהלכים וציפיות, לא יותר מזה. ארבעתם לא סובלים אחד את השני, וכבר אפילו לא טורחים להסתיר את זה. כשיאיר לפיד אמר השבוע שאחרי הבחירות יעשה הכל להישאר יחד, אפשר להבין בקלות מה הוא מעריך שיקרה ומה ירצו האחרים. לא במקרה פרסמה כחול לבן סרטון שבו הופיעה צמרת המפלגה, למעט יאיר לפיד שנעדר במפתיע - ועל פי הערכות שונות, לא רק בגלל דרגותיו בצה"ל.
אין ציפיות, אין אכזבות
יאיר לפיד לא ידע שבני גנץ שכר את שירותי הייעוץ של רונן צור, האסטרטג שעימו הסתכסך לפיד קשות בסוף הקמפיין הקודם. כשגילה, קשה לומר שהופתע או שהתאכזב; שהרי ציפיות לא היו לו. לפיד מתכנן את היום שאחרי. אם כחול לבן יקבלו את המנדט להרכיב ממשלה, הוא יעמוד על כך שהסכם הרוטציה יכובד ככתבו וכלשונו, והשרביט יעבור אליו בבוא העת כפי שסוכם.
בד בבד, בתרחיש של הפסד יעשה לפיד ככל יכולתו להשאיר את גנץ איתו באופוזיציה, וינהל מלחמת חורמה באפשרות שיתפלג ויזחל לממשלה. בקרב הזה לא יהיו סנטימנטים. גם לא יהיה זכר לכך שהשניים חיו יחד באותו קוקפיט במשך יותר מחצי שנה.
בסיבוב הקודם הצליחו כחול לבן לסחוף לרגע את סדר היום של הבחירות לפרשת הצוללות הגוועת. בסיוע גורמים בתקשורת הפך תיק 3000, למשך שבועיים־שלושה, נושא מרכזי שגרם לנתניהו להדוף ולהתגונן במקום לתקוף ולהוביל. בסופו של דבר, גם הסיבוב ההוא הסתיים בלא כלום וללא נזק ממשי לנתניהו וקמפיין הליכוד.
מי שהיה סבור בזמן אמת כי פוטנציאל הנזק בפרשת הצוללות גדול ומשמעותי, ולכן יש ללבות אותה, הוא היועץ האסטרטגי של כחול לבן רונן צור. גם יאיר לפיד היה משוכנע אז שפרשת הצוללות היא מסה קריטית של שחיתות שתכריע את נתניהו, מה ששאר הפרשות לא עשו, למרות כתב החשדות של היועמ"ש שהוגש בעיבורה של מערכת הבחירות.
שובו של צור לבני גנץ הביא איתו גם את תחייתה של פרשת הצוללות. לא ברור את מי משרת פה צור - את גנץ או את מיקי גנור, ששכר אף הוא את שירותיו. או אולי זה "ווין־ווין", כשגנץ משרת את גנור וגנור את גנץ. בכל מקרה, הוואלס המשותף הזה הניב השבוע ידיעה מופרכת: גנור העיד בחקירתו כי הסיבה שבגינה נתן נתניהו אור ירוק לגרמניה למכור צוללות מתקדמות למצרים - היתה התחייבותה של מצרים להעניק הנחה גדולה על רכש אוניות ממנה לישראל. מעניין: פתאום חיסכון בכספי ציבור כן מעניין את נתניהו.
באמצעות הסיפור ניסו גנור ואנשיו, בשירות גנץ, להפריך את טענת ראש הממשלה כאילו סוד גדול הוא שמנע ממנו לשתף את שר הביטחון והרמטכ"ל על האישור שהעניק בחשאיות לגרמניה למכור את הצוללות למצרים.
בין שמדובר בחוסר ידע ובין שמדובר בחלק מתעמולת בחירות, אכן יש סוד כזה. והוא גדול. היועמ"ש ידע שיש סוד וראש הממשלה אף היה מוכן לספר לו, אלא שהוא לא התעניין והמשיך הלאה.
כבר קשה לעקוב אחרי מעללי כחול לבן, ונראה שמעולם לא היתה טלנובלה פוליטית כה סבוכה ומטרידה עד שהפציעו לחיינו גנץ, לפיד, עומר ינקלביץ' וחבריהם. אחרי שנשכרה חברת חקירות בידי גנץ, תוך הסתרה מלפיד וכל השאר, פורסם בערוץ 12 כי ממצאי החקירה כוללים סימנים לחדירה רוסית לטלפונים של גנץ ובכירי המטה. לפיד, שדרש לעצור את פעולות החברה, שבראשה עומד בכיר מפלגתו לשעבר יעקב פרי, נענה בסירוב על ידי גנץ, שדרש להמשיך את ההתקשרות עימה.
אלא שאחרי הפרסום רתח גנץ על מנהלי החברה, והאשים אותם כי לא רק שהדליפו את ממצאיה אלא בכלל פברקו אותם, וכי לא היתה מעולם פריצה רוסית. כל זאת אחרי ששילם לחברת החקירות חצי מיליון שקלים.
אבל זה החלק הפחות מטריד. בדו"ח שקיבל גנץ לידיו נאמר כי יש לקחת את חומרי החקירה ולהגיש תלונה במשטרה כדי לחשוף את העומדים מאחורי הפריצה. למרות שעברו כמה ימים, דבר לא נעשה בנדון. נדמה כי ההססנות וחוסר המעש הם מתכונותיו הבולטות של גנץ. כך כאיש צבא. כך כרמטכ"ל. כך כמועמד פוליטי. השבוע עשה זאת שוב, ולא עשה כלום.
קרב בלימה אכזרי
אהוד ברק מגביר את הופעותיו החדות בתקשורת. הוא מתכנן, כמו ב"מבצע סבתא", להתחיל הכי מהר שיש ולאט־לאט להגביר. יש לו חודשיים וחצי לפני שיסיים, כנראה, את הקאמבק האחרון שלו, והוא מתכוון לנצל כל רגע.
פרץ נטול השפם // מילום: מתוך חדשות 12
בישורת האחרונה ינסו במחנה הדמוקרטי לשאוב מנדטים גם מכחול לבן, שלהם עודפי שומן רבים, אבל גם ממפלגת העבודה. החשש שלא יעברו את אחוז החסימה לא מטריד אותם. גם עמיר פרץ מתכנן קמפיין של הרגע האחרון, אבל הדימום כה מסיבי שנראה שהפעם יהיה קשה לעצור אותו. במקרה הטוב תסיים מפלגת העבודה עם ארבעה-חמישה מנדטים, ויודו לאל שלא נמחקו לגמרי. פרץ מנהל קמפיין לא מורגש, לא מרגש, ורחוק מאוד מההצהרות שהשמיע לפני שנבחר לראשות המפלגה. לא רק שלא הביא בוחרים חדשים מהליכוד, אלא גם את מצביעי העבודה הוא לא מביא. בינתיים כולם רק בורחים. במפלגה המצטיינת בקיצוץ ראשיה, סייע פרץ ליורשיו כאשר התחיל במלאכה בעצמו וקיצץ את שפמו. אלא שאם המגמה תימשך, בסוף לא יישאר ממה לקצץ.
בימינה, בינתיים, נערכים לקמפיין שאיבת המנדטים של הליכוד בקרב בלימה שיהיה קשה ואכזרי במיוחד. שקד בונה מחדש יחסי אמון בינה לבין הציונות הדתית שנטשה, ובין אוכלוסיות חדשות שעשויות לתמוך הפעם במפלגה ימנית, אף שהעומדת בראשה אינה דתייה.
בימים האחרונים חרשה שקד את הארץ לאורכה ולרוחבה ונפגשה עם קהילות ורבני חב"ד, וכן עם קהילות ורבני הציונות הדתית. את אנשי חב"ד מנסה שקד לשכנע שלא ילכו עם עוצמה יהודית מאחר שאינה עוברת את אחוז החסימה. השבוע, במפגש עם רבני חב"ד באשקלון, אמרה להם שקד כי הצבעה לבן גביר כמוה כהצבעה לשמאל: קולות ימין שהולכים לפח ומחזקים את הגוש שמנגד.
כחלק מבלימת שאיבת הקולות בידי הליכוד מכל מי שמימין, פוגשת שקד את אנשי הציונות הדתית ומסבירה להם מדוע הגוש חשוב ולא המפלגה הגדולה. אם נתניהו, כחלק מקמפיין העברת הקולות, פונה גם הוא לציונות הדתית - השבוע היה בבירת המגזר, גבעת שמואל - בעוד שבוע תבוא שקד לעשות שם שבת שלמה.
את השבת הקרובה תעביר שקד במעוז נוסף של הדתיים־לאומיים: העיר מודיעין. את השבת האחרונה שלפני הבחירות תעשה בפתח תקווה. השותף לדרך, נפתלי בנט, מסתובב גם הוא במקביל בריכוזי המגזר בשבתות כדי לחזק בהם את האחיזה. כל שבת כזאת היא עוד שבת שאני שומרת, צוחקת שקד. לפחות רווח אחד יצא מהבחירות האלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו